בת שנתיים וחצי - מוטרדת

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

05/12/2012 | 09:44 | מאת: נירית

שלום, אשמח מאוד לייעוץ לגבי הבת שלי: היא בת כשנתיים וחצי, ובזמן האחרון במהלך כל היום בכל סיטואציה שהיא רואה ילד ברחוב, או בטלויזיה, או בספר, ולפעמים אפילו לחפצים דוממים - היא ישר שואלת איפה אבא שלו, ואיפה אמא שלו.. כלומר, כל הזמן מחפשת את נוכחות ההורים, גם שלה, אם אנחנו לא נמצאים והרבה פעמים גם עבור ילדים אחרים וחפצים. היא כל הזמן מתעסקת בזה. אין שום רקע של נסיעה ארוכה או משהו בסגנון, אף פעם לא עזבנו אותה ליותר מלילה שבו נשארה אצל סבא וסבתא, אבל במשך כמעט כשנה יש תחושה שהיא מאוד מאוד קשורה אלינו ויש לה סוג של פחד מלהיות בלעדינו. אני פשוט תוהה לעצמי האם זה משהו שבאמת מטריד אותה ואם יש דרך שאפשר או כדאי לטפל בזה.. תודה! נירית

05/12/2012 | 13:29 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום נירית, ילדים לומדים על העולם דרך התבוננות, התנסות וחוויה. לאורך הדיאלוג המתמשך שלהם עם סביבתם, הם יוצרים סכמות שעוזרות להם להבין את החוקיות בעולמנו. הסכמות הללו משתנות, מתעדכנות והופכות מורכבות יותר ויותר לאורך שנות ההתפתות, ואיתן יכולות ההבנה והתפקוד של הילדים. בתך כבר מכירה את הסכמה הבסיסית של אמא-אבא-ילד, והיא בוחנת אותה, מגלגלת אותה במחשבתה ובפעולותיה (במשחק וביצירה, למשל), עד להפנמה. בהמשך, היא תגלה שמשפחה יכולה ללבוש גם צורות נוספות, שלא תמיד עולות בקנה אחד עם הסכמה הבסיסית. במקרה כזה נדע שנעשתה התאמה של הסכמה למציאות שסביבה. כלומר, שהייתה כאן למידה והתפתחות. בקיצור, אסתכן ואומר שיש לך - כנראה - ילדה רגילה ונורמלית, כולל המצוקה שמתעוררת בה כשאתם רחוקים או נעדרים. בברכה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים