האחיינית שלי והפציעה שלי

שלום רב, יש לי אחיינית בת שנתיים וחודשיים, ורבלית מאוד, חברותית מאוד ומאוד נבונה. ביום חמישי מעדתי ופתחתי את היד (יש תפרים). סיפרו לה על זה. אתמול היא שאלה אותי: "כואב לך?" "איזה רופא? דר....?" אני עניתי עניינית. סיפרתי לה שנפלתי והלכתי למקום שנקרא בית חולים, ששם יש הרבה חולים ורופאים, ושם טיפלו בי וחזרתי הביתה. לא כואב לי ואת לא צריכה לדאוג". היום היא שוב שאלה אם כואב לי. זה מחלים יפה. היא גם שאלה על האזעקות והבומים. אנחנו גרים במרכז. מה לענות לה? עדי

שלום עדי, ילדים יודעים ויכולים להתמודד גם עם תכנים "קשים", כל עוד אלה מוגשים להם בשפה נגישה ובדרך עניינית. הדרך ה'בטוחה' יותר, היא זו המכוונת בדיוק יחסי למה שבאמת מעניין אותם. כלומר - הקשבה למה שהם שואלים, בירור זהיר של מה באמת מעסיק אותם, וניסיון לענות ככל האפשר ביושר ובשלווה. אין צורך (וטעם) להכביר בפרטים פלסטיים או בתיאורים, וגם לא להגיד הרבה פעמים "אין מה לדאוג" או "אין מה לפחד". אמירות כאלה עלולות דווקא להגביר חרדה. עדיף לכבד את הפחד, לעשות לו מקום, ולדון בו באופן נוסך ביטחון. למשל - "שמעת היום את האזעקה? (בחיוך) פחדת קצת? זה באמת יכול להפחיד כששומעים רעש חזק או בום, נכון? אז מה עשית? מי היה איתך? מה חשבת שיקרה?....." מקווה שכולכם בריאים ושלמים, גוף ונפש. :-) ליאת