בעיה חברתית בגיל 9
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום רב!! בני בן ה9 ילד חכם מאוד ואף פעם לא היה מוקף ומצד שני תמיד יזם לקשרים חברתיים ולא קיבל סירובים. לאחרונה חלה החמרה בעיקר לאור מריבה בינו לבין חבר שגררה נגדו מספר ילדים שהיו עדים לכך... בנוסף לכך כם לאחר שחבר מבלה איתו מסמר שעות ומגיעים חברים נוספים למקום ניטרלי הוא דואג לציין כי אינו חבר שלו על מנת למצוא חן בעיני יתר החברים. בני חוזר לאחרונה בוכה מכל מפגש חברתי עקב הצקות, קללות וסילוקו מהאזור); אנחנו כהורים מנסים לתת לו את כל החום והגיבוי אל נקרעים ולא ממש יודעים כיצד ניתן לשנות את המצב ולהחזיר אותו למצב בו יסכים ללכת לארועים חברתיים.וירגיש שלך כולם נגדו!! אשמח לקבל הכוונה ותשובה בהקדם והאם מצב זה הפיך או שעלינו לשקול להעבירו כיתה?
שלום איריס, העברת כיתה עוזרת לעיתים רחוקות, ולכן מומלץ להשתמש בה רק כמוצא אחרון. לפני כן, ובמיוחד במצבים שעולה מהם ניחוח של חרם, חשוב לערב את הצוות החינוכי בביה"ס, ולבקש את התערבותם. במרבית בתי הספר יש כיום כלים ותכניות מגירה לטיפול במצבים חברתיים מהסוג שאת מתארת. בקשי שיחה עם המורה, היועצת *והמנהלת*, והביעי את דאגתך מהמצב הקיים. במקביל, נסי להציע לבנך פעילות חברתית נעימה בשעות אחה"צ (חוגים, ספורט, תנועת נוער, וכד') או ליזום יותר מפגשים של "אחד על אחד". דחייה או הזנחה חברתית לא תמיד מעוגנות במרכיבים מציאותיים, אבל לא תמיד כלל זה נכון. לעיתים, יש היבטים מסוימים בהתנהגותו או אישיותו של הילד עצמו שתורמים למצבו החברתי. איני אומרת שזה בהכרח המצב אצלכם, אך חשוב לנסות לבחון באומץ גם את האפשרות הזו, ובמידת הצורך לטפל בשיפור המיומנויות החברתיות. הבשורה הטובה היא שגם מצבים חברתיים שנראים מאמללים וחסרי תקווה, ניתנים לשינוי ושיפור, ואסור להרים ידיים. נסי להזכיר זאת לילד שלך, לעודד אותו ולחזק את התפיסות העצמיות שלו. זה אף פעם לא מזיק. בהצלחה ליאת