חוגים

הי ליאת בני בן ה- 9 הולך זה שנה שלישית לחוג טאווקאנדו, השנה הוא עבר לקבוצה של הגדולים במטרה לקדמו, הייתי רוצה לציין שבני אינו ילד שאוהב ספורט וגם לא ילד תחרותי מטבעו, הוא לא נהנה בחוג ו"המכות" שהוא מקבל שם חזקות וכואבות יותר והוא אינו רוצה להמשיך בחוג, (קצת לחוץ מהילדים הגדולים יותר, המדריך של החוג טון שאני הבעייתית - ממש נעלבתי ))-:). אנחנו כהורים רוצים שימשיך בחוג אחד של פעילות ספורטיבית כגון זו, גם בין היתר שידע להגן על עצמו נכון, ועוד חוג נוסף לבחירתו.(ניסינו שחייה לפני הטאוקוונדו, והוא לא רצה להמשיך בשום פנים ואופן והפסקנו יחסית בתחילת השנה) האם יש ל"הכריח" ילד להמשיך ולסיים את השנה בחוג ע"מ ללמדו התדמדה מהיא? הרי חוגים הם משהו שעושים בכיף ומספיק יש חיכוחים בבית על דברים אחרים, אזי מדוע להוסיף גם ויכוחים על חוגים?? תודה רוית הוא לא ממש סובל בטאוקוונדו אבל לא מת על זה והיה שמח לוותר.

שלום רווית, חוגים הם סוג של העשרה שאנו מעניקים לילדים שלנו, מתוך אמונה שיש בהם כדי לתרום לרווחתם, לקידום בריאותם, להעשרת עולמם, ולהרחבת המעגלים החברתיים שלהם. לצד כל אלה, ישנם רווחים נוספים כמו לקיחת אחריות, עמידה במחוייבויות ויכולת להתמיד נוכח קשיים. למרות כל יתרונותיהם הבולטים, חשוב לזכור שמדובר בפעילות שעבור ילדים מסוימים (ובזמנים מסוימים) היא מהווה סוג של מעמסה. לכן, בעיני, נכון להישאר קשובים לרצונותיו והעדפותיו של הילד, ולא להתעקש בכל מחיר על פעילות שאינה מספקת, אינה מהנה ואינה מאתגרת, רק כדי ללמדו מהי התמדה. יהיו מספיק הזדמנויות בעתיד. בברכה ליאת