בן שנתיים, התנהגות סדר מוגזם
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
בני בן כמעט שנתיים. תקשורתי, חברותי, אוהב מגע, ומלא חוש הומור. עדיין לא מדבר משפטים, אבל כן מלים. מה שקורה בזמן האחרון זה שיש לו נטייה לסדר חפצים בטור, או שורה. הוא מסדר חפצים מאותו סוג (מכוניות, חיות, צורות) בשורה שיכולה להיות ארוכה מאד. אם מישהו מזיז לו, או נוגע- הוא מתעצבן, ובוכה. זה קורה גם עם כוסות בזמן ארוחת הערב- הוא דורש את כל הכוסות של כולם - ומסדר בשורה. כשמישהו לוקח בחזרה לשתות, הוא כועס. אני חוששת, לא מבינה מה זה אומר. חוצמזה כאמור הוא די מקסים! מה עושים?
שלום נולה, גיל שנתיים, שיש מי שקוראים לו "האיום", מתאפיין בהתנהגויות מרד ודווקא, כשהילד הקטן מנסה לאלף (או לאלץ) את המציאות לצרכיו ורצונותיו. ההתנהגות שאת מתארת יכולה להתאים לשתי מגמות התפתחותיות נורמליות של גיל שנתיים. האחת, התרחבות מואצת של יכולת ההמשגה (הבנה שדברים משתייכים ל'משפחות' או קבוצות כוללניות וגדולות יותר כמו חיות, צבעים, כלי תחבורה, כלי אוכל, וכו'). מגמה נוספת היא היצמדות עקשנית לטכסים קבועים, שחייבים להתרחש ב-ד-י-ו-ק כמו שהוא צריך ורוצה. בשלב זה ילדים נוטים לפתח טכסי רחצה, השכבה לישון, אכילה, התלבשות, ומשחק, וכל ניסיון לעשותם אחרת מתקבל בפרץ מחאה. אין טעם להיכנס למאבקים מיותרים, לפחות לא כל עוד מדובר בהתנהגות שאינה מזיקה. התנהגות כפייתית מתחילה להדאיג רק כאשר היא נמשכת זמן רב, תופסת חלק מרכזי מהיום, ומפריעה לתפקודו השוטף של הילד. נראה שלא זה המקרה, ולכן אני ממליצה להתאזר בסבלנות וסלחנות, ולנסות להתעלם מהמשחק, או להצטרף אליו ולשכלל אותו כך שיהפוך להנאה משפחתית משותפת ("אני אקח חיה אחת, ואתה תנחש מה חסר"). בהצלחה ליאת