ייאוש בתהליך גמילה

בתי בת שנתיים ו5 חודשים, בהסכמה עם הגננת החלטנו לפני כ4 חודשים להתחיל גמילה. קראנו לילדה ספרים, קנינו ביחד תחתונים והתחלנו בתהליך. מאותו יום החלה מבחינתי סאגה של גמילה- אני ובעלי אובדי עצות, מיואשים ולא יודעים מה לעשות. אנחנו אומרים לה הרבה פעמים ביום לשבת בשירותים והיא תעשה שם צרכים ותוריד מים ותתלבש לבד. לאחר מכן יכולות לחלוף 15 דקות ופתאום אראה שהיא עשתה על עצמה פיפי. היא לא תגיד כלום וגם לא יפריע לה. אולי רק 3 פעמים ביום תבקש להתפנות, יתר הפעמים זה מיוזמתנו. לפני חודשיים חזרנו לחיתולים כי לא ראינן התקדמות, הגננת לחצה ואחרי שבוע הורדנו שוב חיתול. במשך חודשיים מאז הילדה מפספסת על ימין ועל שמאל וגם עושה בשירותים.מה לעשות? לפנות לטיפול? להפסיק גמילה, או לעשות בהדרגה?

שלום לך תהליך גמילה מטיטולים, כשמו כן הוא- תהליך. לוקח לפעמים קצת זמן עד אשר הילד מצליח לשלוט על צרכיו. לצערי הרב כנראה שקצת הלכתם לאיבוד ובילבלתם את הילדה בתהליך הגמילה. באופן כללי אם מחליטים ללכת על גמילה מטיטולים- אין דרך חזרה. נראה לי מאוד לא נכון להחזיר את הטיטול לילדה, זה משדר לה מסר של "נכשלת, אי אפשר לסמוך עליך ולכן אנו חוזרים לטיטול". בשלבים הראשונים של הגמילה על המבוגר ליזום את הישיבה בשרותים/ סיר ולא לסמוך על הילד שיעשה זאת לבד מכיוון שעדיין אינו מסוגל להבין כל כך את התהליך של ההתאפקות וההתפנות. מציעה לכם להושיב אותה בשעות קבועות (כל שעה וחצי- שעתיים) ולא לחכות שתגיד שיש לה פיפי. גמילה מטיטולים הינה דרישה חינוכית של המבוגר מהילד בהתאם לדפוסים החברתיים אשר בהם חיים. וכמו כל דבר עם ילדים צריך להתאמן כדי שזה יצליח. תנו לה את הזמן שלה. היו סבלנים וסובלנים כלפי פיספוסים ותראו שזה יצליח. מוזמנים ליצור איתי קשר בפרטי אם מעוניינים בהצלחה אריאלה זמיר- מנחת הורים

שלום אורלי, אין לי מה להוסיף מעבר לדבריה של אריאלה, שעולים בקנה אחד גם עם ה'אני מאמין' שלי בנושא הגמילה. אל תחזרו לאחור ואל תחזירו את הטיטולים. המשיכו בתהליך עם עוד סבלנות וסלחנות, ובמידת הצורך התייעצו לצורך עידוד ו'שכלול' עם גורם מקצועי. בהצלחה ליאת