אי עשייה קקי בשירותים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

26/10/2012 | 21:12 | מאת: לישי

יש לי ילדה כיום בת שנתיים וחודשיים, עוד מעט שלושה. התחלתי את תהליך הגמילה מגיל שנה ועשרה חודשים. יש עדיין פיספוסים פה ושם של שתן אך עם הקקי הבעיה רצינית. הילדה מבקשת יושבת באסלה ולאחר כמה שניות יורדת ואומרת שאין קקי, ואז עושה בתחתון. ניסיתי הכלללל!! ואני כבר משתגעת, בשבועיים האחרונים חוזרת מהגן אחרי שלוש החלפות, פיפי וקקי. נדיר שהיא עושה קקי באסלה, היא יודעת ומכירה שהעשייה אמורה להעשות בשירותים, וכשהיא מסיימת לעשות את צרכיה בתחתונים היא אומרת כדי שנחליף לה. מה אני אמורה לעשות, זה ממש מתסכל ואני גם כואבת בשביל הרגשתה של ילדתי. מחכה לתשובתך. בתודה מראש , לישי.

27/10/2012 | 21:24 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום לישי, ככל שאת 'משתגעת' יותר, כך עולה הסבירות להמשך ההסתבכות. לכן, כמאמר הבדיחה - קודם כל תרגעי! זה תמיד עוזר לתהליך ובכלל. יש ילדים שהרעיון של הקקי הנושר אל האסלה מעורר אצלם חרדה, כאילו איבדו איבר מאיברי גופם. העובדה שהיא מסכימה לשבת על האסלה, ואולי גם לעשות בה פיפי, מרמזת אולי על הכיוון שהצעתי (ולא על פחד האסלה המפורסם או פחד רעשם של המים היורדים). לכן, אני מציעה לנסות להציע דווקא את הסיר במקרה כזה, ולהישאר סבלנית ורגועה גם אם היא מפספסת. את יכולה להגיד משהו כמו "לא נורא, בסוף תצליחי לעשות את הקקי בסיר/בשירותים. אני סומכת עלייך". אני יודעת שקל מאד להגיד וקשה לבצע, אך אין ברירה. כשהקקי הופך למשחק כוחות או מקור לייאוש - העניינים מסתבכים. לפעמים אפשר לשאוב נחמה מהעובדה המוצקה, שכולם לומדים בסופו של דבר לעשות את הפיפי והקקי במקום הנכון, גם אם זה טיפה מתעכב. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים