חרדה פתאומית מזרים

שלום, ביתי בת שנתיים וחצי. ילדה רגישה ופעלתנית שעד לפני כשבועיים אהבה מאוד תשומת לב, התעניינה באנשים זרים והייתה חברותית מאוד. לאחרונה חל שינוי קיצוני בהתנהגות שלה : היא נעשה מודעת יותר לעצמה ולכן מגיבה בביישנות לסיטואציות שקודם לא הפריעו לה. זה , אני מניחה , נורמלי. אבל בשבוע האחרון יש אנשים מסויימים, זרים, בעיקר גברים אבל לא רק, שמעוררים בה ממש פחד - היא רואה אותם מרחוק (אם זה אב בגן שעשועים, או סבתא חדשה שבאה לקחת ילד אחר מהגן), היא בורחת למבוגר הראשון הצמוד אליה, טומנת ראשה עמוק בחיקו ולא מוכנה להרים את הראש עד שעוזבים את המקום או שהזר עזב... ניסיתי לחשוב, יחד עם הגננת, אם קרה משהו שגרם לה פתאום לפחד מזרים אך לא עלה לנו רעיון. מה לדעתכם עושים במצב כזה? איך עלינו לנהוג? האם עלינו לתת לה את התמיכה ולחבק או להסביר לה שאין ממה לפחד ובכוח לתת לה להתמודד עם זה? נשמח לעצות מהירות, מעט מודאגים...

שלום דנה, באופן כללי, חרדת הזרים מאפיינת דווקא תינוקות בני 6-16 חודשים, אך לעתים נראה אותה גם אצל תינוקות גדולים יותר או פעוטות, כמו שאת מתארת. החרדה משקפת בדר"כ התפתחות קוגניטיבית תקינה, ושכלול של יכולות ההבחנה בין מוכר ללא מוכר, בין בטוח ללא בטוח, צפוי ולא צפוי. גם התפתחותו של הדמיון נמצאת בתנופה בגיל זה, ולכן נראה עלייה גם בפחדים נוספים, כמו הפחד ממפלצות, חיות, ומצבים לא מוכרים. כמו במקרה של כל חרדה אחרת, אין טעם להסביר ש"אין ממה לפחד", אלא להישאר רגועים, קרובים וזמינים להכיל את הפחד ולמתן אותו. ברוב הגדול של המקרים זה עובר לבד. ליאת