דיבור עם זרים

ליאת שלום, בני בן החמש וחצי מאוד חברותי, שזה טוב ויפה. הבעיה היא שגם עם זרים ברחוב מתחבר; אומר שלום , מפטפט. כמובן הוא לא מסתובב עדיין בגילו לבד בחוץ... אבל רוצה להכין אותו לחיים אח"כ.. רוצה להסביר לו שלא נהוג לדבר עם זרים, אך לא יודעת איך להסביר לו מה הסיבה. כלומר- למה אני לא רוצה שיתחבר לזרים ברחוב.. אני לא רוצה להגיד דברים שלא מתאימים לגילו .אשמח לייעוץ ממך. תודה מראש. שבוע טוב. מיכל.

שלום מיכל, הילד שלך בוטח באנשים, ובעיני זה טוב, ומעיד על כישורים חברתיים, על ביטחון בעצמו ואמון בזולתו. כרגע, מאחר שממילא הוא אינו מסתובב ללא השגחה, אפשר לנסות להטמיע את המסר הכללי, לפיו אנחנו מכבדים כל אדם, אך בדר"כ לא פונים למישהו שאנחנו לא מכירים. לא הייתי מנמקת זאת בנימוקים בטיחותיים, אלא דווקא נורמטיביים, כמו "לא מקובל" או "לא נהוג". בעיני, מוטב שיראה במבוגרים כתובת לעזרה בשעת צרה, ולאו דווקא תוקפים פוטנציאליים. בעתיד הלא רחוק, אפשר יהיה לחדד מסרים הקוראים לו להישמר מסכנות, כולל סכנות מאנשים לא מוכרים. להערכתי, בגיל חמש ילדים כבר ערים לכך שיש בעולמנו "טובים" ו"רעים", וההבנה הזו תתרחב ממילא עם הגיל. כרגע, בהחלט יכול להיות שהאמון הרב שהוא נותן באנשים ברחוב קשור גם לעובדה שהוא לא לבדו. חשוב לציין כאן, גם לטובת הורים אחרים, שילדים הנופלים קרבן להטרדה או פגיעה הם (בהכללה גסה)ילדים הזקוקים להרבה תשומת לב, וילדים 'עצמאיים' מדי, שההשגחה עליהם רופפת. הפוגעים מנצלים עובדה זו, והתוצאה ההרסנית אינה מאחרת לבוא. חשוב לעמוד על המשמר, בלי לעורר אצל הילדים פחד מיותר. שלא נדע ליאת