כשאבא/סבתא רבא/אני היינו קטנים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום לכולם. יש לי אחיינית מדהימה בת שנתיים. היא היום ביקשה מכל אחד מאיתנו (מההורים שלה, סבתא שלי וממני) לספר לה סיפורים על הילדות שלנו (סבתא שלי זה היה מצוין כי היא סיפרה לה על הילדות בפולניה והחופש בכפר וביער).אני סיפרתי לה על הכלב שהיה לי. רוצה לשאול: כשהייתי קטנה אימא שלי למדה לנהוג. בפעם הראשונה אחרי הטסט, אבא שלי ישב לידה והיה "נהג מלווה". הוא כל הזמן אמר לה: "גז, גז, גז". אני כל הזמן אמרתי: "קלאץ' קלאץ' קלאץ'". כשאמרתי זאת הייתה אומרת: "לא צריך". ואז, על גשר רוקח, משכתי את הארמברקס ו... האוטו נעצר. אז אמרתי: "עכשיו צריך". האם אפשר לספר לה סיפור כזה? וגם להגיד שאימא שלי מאוד כעסה?
התבלבלתי ואני אדאג שתשובה תגיע לי למייל.
שלום עדי, כוחם של סיפורי ילדות מרתקים, בהיותם אותנטיים. למה בעצם לא לספר? ליאת