שקרים בגיל 6
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
לאחרונה בתי בת ה- 6 החלה להשתמש בשקרים כדי להמנע מתגובה כועסת על מעשיה (לרוב אני אומרת שאני כועסת, מסבירה לה שוב למה המעשה שלה לא נכון/ מתאים אצלנו בבית וזהו) לדוגמה בכל פעם שהיא מרביצה לאחיה בן ה- 2 או אתמול כשמזגה לעצמה קולה מהמקרר, למרות שיום קודם נאמר לה שהיא אינה רשאית למזוג לעצמה, לשאלה האם שתתה קולה אמרה שלא, ששתתה חלב , אחרי שטיפת המטבח התברר שאכן שתתה קולה ורק אחרי שהקולה נשפכה על הרצפה, המשיכה ושתתה חלב...ויש עוד ועוד אני מפחדת שאם לא אצליח לעלות על השקרים הקטנים היא תרגיש שהם נותנים לה כוח ותמשיך להשתמש בהם.
שלום רב, כנראה שכולנו משקרים מפעם לפעם (יש מי שהעריכו את מספר השקרים *היומיים* של מבוגר ממוצע בכמה עשרות), בדרך כלל כדי לא להסתבך בצרות. בתך אינה יוצאת דופן, מבחינה זו, רק שמפאת גילה השקרים שלה אינם מתוחכמים במיוחד, והעלמת הראיות אינה מקצועית. באופן כללי, באווירה שאינה שיפוטית מאד ואינה מענישת-יתר, הסיכוי לשקרים יורד. אם היא תוכל להגיד "מזגתי לי היום קולה כי לא הצלחתי להתאפק...וקצת נשפך לי", והיא תדע שלא תתפוצצי עליה בכעס או בתוכחה, היא תרגיש פחות צורך לחלץ את עצמה באמצעות השקר. נסי לוותר על המארבים, ובמקום זאת להשקיע באווירה של סלחנות ותקשורת פתוחה. השקר נותן כוח רק כל עוד אמירת האמת מסבכת אותה בצרות. יש עבודה... חג שמח ליאת
תודה ליאת על התגובה, בעיקרון אין אצלנו בבית התפוצצויות, אני אף פעם לא מרימה את הקול על ילדיי, בעיניי אלימות מילולית גרועה באותה מידה כמו אלימות פיזית, אבל הבנתי את הכוונה בתשובתך, נעבוד על זה . תודה ומועדים לשמחה.