אבא

בני בן ה 3 חזר מהביקור הקבוע אצל אביו ובמונית הוא חיבק את אביו ואמר לי לא רוצה אותך אני רוצה את אבא לקחתי אותו לאחר שהגרוש שלי סנן לא חשוב תגדלו אתם לבד תבואו לאבא נכנסנו הביתה הילד בכה שרוצה את אבא התקשרתי לגרוש ואמרתי בוא קח אותו עכשון למה עד שיגדל אמר אין לי בעיה אמרתי לילד רוצה ללכת אני יכין לך דברים המשיך לבכות ואמר לא אני רוצה את אמא הפחד שלי שאני אכשון מגדלת אותם משקיעה בהם במיוחד שהם ילדים חולים יגדלו ויעדיפו אותו

שלום דפנה, הילד שלך, כמו כל ילד בעולם, זקוק לשני הוריו. כאשר ההורים חיים יחד, אמירות כמו "אני רוצה רק את אמא" (או את אבא, כמובן), יכולות להתפרש כמעליבות, אך הן אינן מעוררות חרדה עזה כל כך כמו במקרה של הורים החיים בנפרד. הורה טוב הוא הורה המשקיע בילדיו בהתמדה לאורך שנים, מתוך שמירה על איזון בין הצורך להעניק אהבה רבה מצד אחד, והצורך להציב בפניו דרישות הגיוניות ותביעות חינוכיות, מצד שני. הורות טובה היא בהחלט השקעה לטווח ארוך, וילדים המגיעים לבגרות יודעים להעריך אותה ולהכיר תודה. כרגע, הילד שלכם מתקשה לפצל את אהבתו ונאמנותו, כי הוא מרגיש שביטויי אהבה וגעגוע כלפי הורה אחד נתפסים כבגידה או העלבה של ההורה השני. זהו מצב לא רצוי ובעל פוטנציאל מזיק מבחינה פסיכולוגית. לכן, כאשר הילד שלך מחבק את אבא, או אפילו בוכה בפרידה ממנו ומביע את רגשותיו, תוכלי להגיב ולומר "אני יודעת כמה אתה אוהב את אבא, וכמה קשה לך להיפרד ממנו. בעוד כמה ימים תתראו שוב ויהיה לכם כייף ביחד". אם תוכלי לומר את הדברים אפילו בנוכחות הגרוש שלך, מבלי להרגיש מאויימת, אני מניחה שגם החרדה שלו (של האבא) תרגע, וייפסקו ההערות המיותרות שלו. כרגע, הילד שלכם מרגיש מאד בודד, אינו יכול להפגין את רגשותיו בביטחון, הן מהחשש לפגוע בכם, והן מהחשש להטלטל נגד רצונו בין שניכם. אני קוראת לך להפגין בגרות והורות טובה, ולהפסיק לנהל מאבק עם הגרוש שלך על גבו של הילד ועל חשבון בריאותו הנפשית. שבת שלום ליאת