אחות מודאגת

שלום רב, אמי לוקה בסכיזופרניה כבר מעל לשנתיים והיא אובחנה כסכיזופרנית רק בשנה האחרונה, לכן הטיפול במחלה התעכב ויש לי הרגשה שהדבר השפיעה לרעה על אחותי הקטנה (בת 4 וחצי). היא לא ממושמעת פתאום, אינה מגיבה לאמצעי ענישה (לא חוששת עוד מהחרמה של צעצועים או מקרקוע לבית), לא מסכימה לאכול/להתרחץ/לסרק את השיער. מרבה לבכות... ייתכן שזו פשוט דרכה לבטא רצון לתשומת לב מאמה שנשללה ממנה בתקופה האחרונה? או שזה משהו אחר? אשמח למענה דחוף.

שלום. התמודדות עם סכיזופרניה אינה פשוטה לא למתמודד ולא לבני משפחתו. אני לא יודעת באיזה שלב אתם בטיפול ומי הגורמים המלווים אתכם, אם את מרגישה שאתם צריכים הכוונה וייעוץ אני ממליצה לך לפנות למרכז מיל"ם-מרכז ייעוץ למשפחות מתמודדים, שמופעל על ידי עמותת אנוש. ישנם מספר מרכזים ברחבי הארץ, מצרפת לך קישור עם פירוט המרכזים http://www.maman.org.il/50217/support_group .בהצלחה רבה.

שלום רב, קשה להעלות על הדעת אפשרות של התפרצות מחלה נפשית כה קשה, מבלי שתהיה לכך השפעה על כל בני המשפחה. אחותך היא ילדה קטנה מאד, ואני מניחה שהיא מקצינה את התנהגותה כדרך לאותת לכם שהיא עדיין שם, זקוקה לתשומת לב וליד מכוונת, לחום, אהבה וגבולות. אני מבינה שהמחלה של אמא, הדאגה וההתעסקות סביבה, גוזלים כרגע את עיקר התשומות המשפחתיות, אך חשוב לזכור שכל זה לא באמת מגיע לתודעתה של הילדה הקטנה, שדורשת את שלה. הדבר האחרון שצריך עכשיו זה להעניש אותה, לקרקע או להחרים לה משחקים. אדרבא - היא זקוקה כרגע לכל החמלה, תשומת הלב והסבלנות שרק אפשר לגייס, עם או בלי מעורבות של גורמים מקצועיים. אני מסכימה מאד עם המלצתה של "ילקוט הרועים", ומעודדת אותך בכל פה להשיג לכם עזרה במסגרת אנו"ש או כל גורם טיפולי-מקצועי אחר. בהצלחה ליאת