מציאות מדומה

אני בת 15 שנולדתי ההורים שלי היו חברים ולא נשואים , לאחר שנתיים הם נפרדו וככה זה נשאר אמא שלי התחתנה עם בחור אחר כשהייתי בת 4 ואחותי הראשונה נולדה לאחר שנה מהנישואים בעלה היה אדם נורא , הם היו רבים כל לילה , בשעות מאוחרות , זה היה מגיע למצב של משטרה או שאנחנו עוברים לסבתא שלי בשלוש לפנות בוקר הוא גם היה מרבה להרביץ לאחים שלי ( יש לי שלוש אחיות ואח אחד ) ולצעוק עליהם , לאחר תשע שנים של נישואים הם התגרשו כשהייתי בת 13. לפני כשש שנים המצב בבית היה גרוע , אמא שלי האיימה להתאבד , ולפעמים הייתה יוצאת מהבית ומשאירה אותי לבד בבית עם הילדים , כרטיסים של קופת חולים וכסף היא תמיד אמרה שתמצא בית ותחזור לקחת אותנו היא היתה חוזרת אחרי שעתיים , אבל תמיד רציתי שהיא לא תחזור .. לא היו לי חברות , מצב שחזר על עצמו כבר כמה פעמים , הייתי מסתובבת לבד בבית הספר והייתי הבדיחה של הכיתה ואז יום אחד התחלתי לדמיין , לדמיין איך היו נראים החיים שלי אם דברים היו נראים אחרת המצאתי לי חברים חדשים , בית חדש , אישיות חדשה ומראה חדש וכאילו ניהלתי סרט בתוך הראש שלי ככה זה המשיך , לאחר שנה הכרתי קצת חברות אך העולם הדמיוני שלי גלש לעולם המציאותי , והתחלתי להאמין שהם באמת קיימים , סיפרתי לחברות שלי שאני יוצאת איתם , והולכת איתם למסיבות ושותה , הייתי אומרת לכולם שיש לי בעיית שתייה כי ככה הרגשתי הייתי אומרת שהם חברים שלי כי זה מה שחשבתי , לא האמנתי שאני משקרת זה הכל היה נראה לי נכון ומציאותי ככה זה המשיך , עד לפני שנה וחצי בערך שהבנתי שהם לא אמיתיים , ושזה הכל שקרים ניסיתי להפסיק עם השקרים אבל היה לי ממש קשה , זה נהיה חלק מהשגרה שלי היום סיפרתי לאמא שלי , והיא אמרה לי שזה הכל תשומת לב למרות שכבר כמה זמן אני מבקשת מימנה להיפגש עם פסיכולוג , אחיות שלי הלכו לטיפולים וממש השתנו מאז אבל לי היא אומרת שהכל בסדר , אבל אני מרגישה שהיא פשוט מנסה להשתיק אותי אז רציתי לדעת , האם זה באמת תשומת לב ואם יש משהו שאני יכולה לעשות, מישהו להיפגש וכדומה.

שלום שירה, עולם דמיוני, כמו שלמדת בעצמך, יכול להיות נחמה גדולה לאדם בודד וסובל. כדרכם של מנחמים, גם הדמיונות באים כשצריך אותם, ונעלמים כאשר האדם הסובל כבר יכול להתמודד בכוחות עצמו. כרגע, גם אני חושבת שטיפול פסיכולוגי יכול להיות דרך טובה ומועילה יותר להתמודד עם המציאות, וחשוב לשכנע בכך גם את אמא. נסי לדבר איתה שוב (אולי אפילו להראות לה את התכתובת הזו, בינינו), ולשתף אותה בתחושותייך. תוכלי לחזור ולהדגיש בפניה שלמרות שאת *נראית* בסדר, קשה לך מאד להתמודד עם כל המהומה שנוצרה בעולמך הפנימי והחיצוני, ולכן את צריכה עזרה. אם תרגישי שזה לא עוזר, נסי לגייס לעזרה את יועצת ביה"ס. בהצלחה ליאת