יחסים עם נכדים בעקבות ריב עם ביתי

שלום אני אם וסבתא לשני נכדים שאחת בת חמש והשני בין שנתיים ובעקבות ריב עם ביתי אנני מרגישה שאני רצויה בביתה והיא מסרבת להביא אותם אלי אני מתגעגעת מאד אליהם ואל ביתי אבל כרגע היא מתחפרת בעמדה שלה למרות שאני הצד הפגוע חיכתי שהיא תירגע והתקשררתי לפני החג והיא אמרה לי שהנכדה הכינה מתנה אבל היא לא מתכוונת להביא אותם והיא כל הזדמנות מעבירה מסרים שאני פוגעת בנכדים בזה שאני לא רואה אותם והם כל הזמן בוכים ומבקשים אותי עלי לציין שהקשר שלי עם ביתי ונכדי היה יומיומי ואינטנסיבי מה עלי לעשות ואיך לנהוג עם ביתי ונכדי האהובים דבר נוסף שעלי לציין הוא שתמיד ביתי חושבת שהיא צודקת ורק היא יודעת והאחר הוא טיפש והיא שקרנית פתלוגית מאובחנת ולא מוכנה לקבל טיפול ועד למריבה זו הבלגתי אשמח מאד אם תיעצו לי איך לנהוג

שלום אביטל, אני מבינה ממה שכתבת שההחלטה להימנע מלהגיע לביתה של בתך היא שלך ולא שלה, וזה כבר דבר טוב. זה טוב, כי את יכולה להחליט אחרת ולראות אותם כמה שתרצי. אני מניחה שבוויכוחים ובריבים שלכן אין 'טובים' ו'רעים', 'צודקים' ו'טועים'. בגילך, את כבר יודעת בוודאי שלכל מטבע יש שני צדדים. לכן, במקום לדבר על בתך במונחים שיפוטיים ומעליבים, אני מציעה לנסות לגשר על הפערים מבלי לנסות לשנות אף אחד. קבלי את העובדה שאין ביניכן הסכמה, והחליטי לוותר מראש על מאבקי הכבוד. במאבקי כבוד יש בדר"כ בעיקר מפסידים (כמו שאת רואה). עדיף לוותר על הכבוד ולהרוויח את היחסים, מאשר להישאר עם הכבוד מרוחקת מהנכדים. מה את אומרת? ליאת