חומר קריאה לשבת או לחג

קוראים יקרים, לא יכולה שלא לשתף אתכם בכתבה מעניינת שפורסמה בכלכליסט, ובתוכה הפנייה לכתבה נוספת, המדברת על התופעה גם אצלנו, בישראל. חומר למחשבה. http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3578879,00.html מעניין לא פחות לקרוא גם את הטוקבקים לכתבה מצויינת זו. אם תרצו, אפשר יהיה לפתח כאן דיון בנושא. אשמח לשמוע מה חושבים פה בפורום שלנו על התופעה. שבת שלום ליאת

הי ליאת, אני עובדת בתיכון קיבוצי איזורי גדול, ובתחילת השנה שלחנו את הכתבה על הורות הליקופטר לכל המורים, בבקשה שיפיצו גם להורים. אני מניחה שאני נחשפת לתופעה בעוצמה גבוהה יותר מכיוון שאני עובדת עם התלמידים בעלי לקויות הלמידה בביה"ס, ומטבע הדברים כשילד נתקל בקשיים אובייקטיביים- ההורה מגונן ביתר שאת. חשוב, כאנשי מקצוע, לגלות אמפתיה לתחושות של ההורה ולהראות שמבינים את הכוונות הטובות (לעיתים זה לא קל, כי עלולה להופיע גם תוקפנות כלפינו כמייצגי המערכת), אך להנחות ולהראות שזה בעוכרי הילדים... כמה פשוט לי לראות את זה כמורה. אבל כאמא לבנותיי המלחמה עם עצמי קשה יותר. אני באופן מודע ומלאכותי מזכירה לעצמי לא להתערב הרבה פעמים, ולתת לבנות שלי את הבסיס הרגשי והבטחון על מנת שיוכלו להתמודד במהלך היום בגן גם עם מצבים שאינם מצבי אידיליה. הורים רבים נכנסים מול הגננת לרזולוציות שאי אפשר לתאר. אני משדרת לבנות שבגן הגננות מחליטות, ואני כמובן עם יד על הדופק ובמקרה הצורך שואלת, מבקשת הסברים- אבל נותנת לבנות את החירות להיות בעולם-ללא-אמא לכמה שעות ביום. קל זה לא. חשוב זה כן :-)