מאבקי כוחות בגיל שנה ?

שלום, בני עוד שבועיים בן שנה. הוא ילד מאוד נבון וחכם. הבעיה היא שבבית הוא מתנהג בצורה בלתי נסבלת לעיתים. הוא נמצא במשפחתון מגיל 5 חודשים ושם המטפלות אומרות שהוא מקסים וחכם ומשתתף יפה בפעילויות ומקשיב וסקרן והכל תקין ויפה. איך שאנחנו מגיעים הביתה הוא מתחיל עם הצרחות. אני מאכילה אותו, יושבת איתו, לשחק, וברגע שאני קמה הוא צורח. אם אני לא נותנת לו משהו שהוא רוצה (לדוגמא, מפתחות , לשחק בלפטופ וכדומה) הוא מתחיל את הצרחות. גם כשאני מחליפה לו, הוא צורח ומשתולל ואני צריכה להחזיקו חזק כדי שלא יפול מהשידה וגם כדי שלא יעשה עליי פיפי... אני משתדלת שלא להתייחס לבכי ולצרחות כי אני יודעת שהוא בוחן את הגבולות, אבל הוא מסוגל להמשיך לצרוח גם שעה שלמה אם אני לא ארים או אתייחס אליו. מצד שני אני לא רוצה לגדל אותו בתחושה שהכל מגיע לו והוא יכול לקבל הכל כי זה לא ככה בחיים האמיתיים. אני גם משתדלת להיות עקבית עם ה"אסור".. כמו כשהוא מתקרב לחשמל אז אני מסבירה לו שזה מסוכן והוא יקבל מכה .. ולא להגיד לו "לא" על כל דבר.. האם יש סיבה להתנהגות השונה בגן ובבית? האם יכול להיות שהוא כזה קטן וכבר בוחן את הגבולות שלו? מה אני אמורה לעשות כשהוא מתחיל לצרוח? תודההה

שלום רב, כמו שכתבתי לפני דקות ספורות ללירון, גבולות הם עניין חשוב מאד בכל גיל, כל עוד הם מותאמים לגילו וליכולותיו של הילד. מה שנדרוש מילד בגיל שנתיים או שלוש, לא בהכרח רלוונטי לגיל שנה, ולהפך. הבן שלך עדיין תינוק קטן, ותינוקות - כידוע - זקוקים מאד לקרבתה המנחמת של האם, למגעה, לטיפולה העקבי והרגוע, וגם לנוכחותה נוסכת הביטחון. בשנת החיים הראשונה, בשל מגבלותיה של התקשורת המדוברת, תינוקות רגישים מאד למצב רוחה של האם, לרמות המתח והעייפות שלה, ולתדר הרגשי שהיא משרה. אני מבינה את הרצון שלך לשמור על גבולות ולהימנע מפינוק-יתר, אך עלייך לזכור שמדובר בתינוק שתלוי בך, שאינו יודע לפרוק את המתחים שלו אלא בבכי, ושמאד זקוק לך כמווסתת ומכילה אותו, בעיקר כשהוא עייף, עצבני או חסר מנוחה. אני ממליצה לך מאד לקנות את אחד מספרי ההורות הטובים, במיוחד אלה המפרטים את הצרכים של התינוק והילד בכל גיל, ולהיעזר בו לצורך התכווננות מדויקת יותר, שלא תתסכל אותך ואותו. עד אז, כשהוא מתחיל לצרוח, הרימי אותו ונסי להרגיעו. הוא אינו יכול עדיין לעשות זאת בעצמו. אל תכי אותו כשהוא מתקרב לשקע החשמל, אלא דאגי לכיסוי ולבטיחות הבית באופן כללי כדי שבאמת לא תצטרכי להעיר כל הזמן. במידת הצורך, היעזרי בהדרכה של פסיכולוג ילדים או אחות טיפת חלב, שיכוונו אותך בצורה יותר מפורטת כיצד להתאים את תגובותייך לילד. בהצלחה ושנה טובה ליאת

זה ברור שיש להתאים את צורת הדיבור ואת הגבולות לפי גיל הילד. השאלה האם בגיל שנה הילד כבר מבין ויודע לעשות עליי מניפולציה? אני יודעת שהוא זקוק לי ושאינו יודע להגיד מה כואב לו אבל, האם יכול להיות שהוא צורח כדי לגרום לי לתת לו דברים שמבחינתי אני לא מרשה לו - שוב, כמו לגשת למחשב ולחוטי החשמל. ואני רוצה להבהיר - בשאלתי הקודמת, לא התכוונתי לכך שאני מכה אותו פיזית, אלא שהילד עלול להתחשמל!! הוא יודע שכשהוא מועד או נופל הוא מקבל מכה, אז אני אומרת לו במילים שהוא עלול לקבל מכה ומנסה להסביר למה אני לא מרשה - כי הוא לא מבין מה זה להתחשמל. אני לעולם לא ארים עליו ידיים. זה לא נותן כלום אני גם לא אומרת לו רק "לא" כי אני רוצה שהוא יבין למה אני אומרת לו "לא". הוא סקרן מטבעו והולך למקומות שמעניינים אותו כמו חוטי החשמל (הדירה שלנו קטנה והוא מגיע לכל מקום). הילד שלי היה ילד ריפלוקס , עכשיו זה כבר עבר אבל מאז שנולד כל הזמן מרימים אותו על הידיים בגלל הריפלוקס (מצבי הקאה בגלל שהסוגר בוושט לא סגור וזה גורם לצרבות נוראיות ולדלקות). הוא יודע שכדי שירימו אותו הוא צריך לצרוח. אני רוצה לעשות שינוי בדפוס ההתנהגות הזה ולכן פניתי אליך.