מעבר לבית ספר חדש

שלום רב הבן שלי בן 8 כיתה ג'(הוא הילד השלישי, המבוגרים בני 14 ו16), עבר השנה מבית ספר ממשלתי שבו אני עובדת, לבית ספר פרטי בעיר חיפה, בו לומד גם האח הגדול בכיתה י"א. בשלבי ההרשמה הוא כל כך התלהב, קנינו יחד בהתרגשות את התלבושת האחידה, את הספרים ואפילו ילקוט חדש, גם הלכנו יחד והוצאנו כרטיס רב-קו, כלומר כל העניין שלפני יום הלימודים הראשון עבר בהתרגשות ובהתפעלות. היום הראשון בבוקר יצא מרוגש, אך כאשר חזר הביתה ההתרגשות כבתה. ביום השני חזר נחוש בדעתו שהוא לא רוצה להמשיך בבית הספר ורוצה לחזור לבית הספר שבו למד קודם, דיברנו, מה לא מוצא חן בעיניו, אך ההתרשמות זה רק שהאווירה שונה ושהוא לא מתחבר לילדים. הוא מגיב בבכי ואומר שהוא לא רוצה להמשיך ורוצה לחזור לבית הספר הקודם, הסברתי לו שיהיה טוב והתהליך לוקח זמן אך כלום לא עוזר, בעלי יותר וותרן, אני יותר אסרטיבית, אך הבן עדיין מתעקש ובוכה ולא מוכן לתת צ'אנס. אני לא רוצה שיחזור לבית הספר הקודם מהרבה סיבות, אך רוצה לעזור לו להתאקלם ולהתאקלם, מה עליי לעשות??? מצד אחד כואב לי עליו ויודעת שהתהליך לוקח זמן וזה לא קל, ומצד שני אני יודעת שזה לטובתו ללמוד בבית ספר זה, דיברתי עם בית הספר כדי שיעזרו בתהליך. אני מבולבלת, לא יודעת איך לדבר איתו, באיזה נימה ואיזה מילים לבחור, לא רוצה שיפרש את הדברים בצורה לא נכונה ולא רוצה להחמיר את המצב... מה עליי לעשות????????????????

שלום נילי, יש ילדים שמגיבים קשה למעברים וליציאה משגרה. לילדים כאלה לוקח יותר זמן להסתגל למקומות חדשים, והם נזקקים לעזרה ועידוד יותר מילדים אחרים. את יודעת, לפעמים מספיק חבר אחד כדי 'לשבור' את הבדידות, ולכן טוב יהיה אם תצליחי - בעזרת המורה - לשדך לו לפחות ילד אחד, אולי לצורך הכנת משימה משותפת, כדי שירגיש פחות לבד בשיעורים ובהפסקות. אם בנך הגדול לומד באותו בי"ס, בקשי גם ממנו להגיע מדי פעם, בהפסקות, לראות מה העניינים, ולהציע עזרה. לפעמים, הפתרון יכול להיות טלפון נייד, שייתן לילד תחושה שהוא יכול לדבר עם אימא או אבא כשקשה לו. אני יודעת שיש הורים שנרתעים מהרעיון של טלפון נייד לילד כה קטן, אך בעיני זה פתרון מצוין לילדים שזקוקים לתחושת שליטה וביטחון. מעבר לכל זה, כמו שאמרת, השינוי הוא בסה"כ לטובתו, ואם ביה"ס הזה באמת טוב יותר, עד מהרה הוא ילמד ליהנות מיתרונותיו, ויסתגל. תתנחמי בעובדה שעכשיו, למשך שנים רבות, לא יזדקק להתמודד שוב עם מעבר. גם זה משהו... בהצלחה ליאת