פחד מפרידה

שלום ליאת אני אמא לילד בן 5 וילדה בת 4 ,אני מזהה קושי אצל הילד להיפרד ממני,דבר זה לאורך השנה שעברה עבדנו על הקשיים הללו והתקדם בצורה נפלאה ,מזה חודש חל שינו "נסיגה" בטיול משפחתי "משפחה מורחבת" לא הסכים לא לשבת לידי ולא עזב אותי או את אבא שלו למרות שהוא מאוד אוהב את המשפחה ומכיר אותם טוב. בכניסה היום לגן הוא בכה למרות שהיה לנו יום הכנה קודם וגם החברים שלו שם." בטלפון לגננת אמרה לי שרגע אחרי שהלכתי הפסיק לבכות והשתלב טוב". בחתונה אתמול התקשה לעזוב אותי ולשחק עם ילדים אחרים, בקנין בחג הוא התקשה לשחק עם אחותו במשחקיה לבד ואני נמצאת במקום הוא התחיל לבכות נמנע מלשחק. אני רואה המון פחד בעיניו ,ומנסה עד היום ללכת בקצב שלו אבל אני מתחילה להרגיש שהפחד משתק אותו.מונע ממנו לנסות דברים חדשים,אני מרגישה מאוד לחוצה ודואגת .לגבי הבטחון העצמי שלו וגם אני לא נטשתי אותו בילדות ואני מנסה להיות מאוד רגישה לצרכיו הנפשיים אבל אני מפחדת שיהיה ילד עם בטחון עצמי יירוד ואישיות חלשה "אני חייבת לציין שהקושי הרציני אצל וורד בהתחלה אח"כ הוא זורם " גם זה לא מצב יציב הוא בעליות וירידות בעניין פעם אני מרגישה אותו מלא ביטחון ופעם לא אני מוטרדת ושואלת מה לעשות

שלום לינא, יש ילדים יותר רגישים, שבשנים הראשונות לחייהם מתקשים להיפרד מההורה, ומעדיפים להישאר בקרבתו. מה שעלול להחריף את הבעיה זו "היענות-יתר" של ההורה, שנצמד לילד מתוך הזדהות רבה, או בשל החרדות שלו עצמו, וכך נוצר מעגל קסמים של חרדה שמזינה את החרדה של האחר. כרגע, חשוב שתנסי להישאר רגועה בעצמך, בלי להיבהל כ"כ מהפחד שלו, ולאפשר לו יותר ויותר להסתמך על עצמו. כאשר את לא עוזבת אותו לרגע, הוא לומד להישען רק עלייך, ולא משכלל את יכולות ההרגעה העצמית והאמון בכוחותיו. אני מאמינה שהדרכת הורים קצרה יכולה לעזור לך להתמודד טוב יותר עם הפחדים שלו, ולבחון (אם תרצי) מה מפעיל אותך בסיטואציות האלה ומטריד אותך כ"כ. רמז: הלחץ והדאגה שלך מאד לא תורמים לביטחון שלו. איני רומזת לכך שאת היא הבעיה, אך דווקא כן רומזת לכך שאת הוא הפיתרון :-) בהצלחה ליאת

ליאת שלום תודה רבה על ההכוונה .אני יודעת שיש חלקים ממני שלא אוהבים את ההיסוס והפחד בעיניו,ואני שמה לב לסיטואציות הללו,"הקושי שלי לראות את הילד המהסס שלא דומה לי ".כיום אין בכי בגן ולא בהסעה וזה שיפור אדיר מבחינתי . שאלתי אלייך עד כמה ללכת עם הקצב שלו ומתי אני מפגישה אותו עם "הפחד "או האיתגרים שעומדים בפניו.כך שאשמור על האיזון בין רגישות לקצב שלו לבין "אי היווצרות מצב של תלות". ועד כמה ללכת עם האמירה לקבל אותו כפי שהוא "ילד רגיש" זאת האמירה של בעלי. תודה מכל הלב לינא