פעוטה מחקה את אחייניתה התינוקת והתפרצויות זעם

יש לנו שתי בנות מדהימות, בנות 3.5 ו2.5 . לאחרונה הבת הקטנה החלה להתנהג לידנו כאילו היא תינוקת ולא מוכנה להפסיק עם זה. יתרה מכך, היא חושבת שהיא האחיינית שלה שנולדה לפני מס' חודשים וקוראת לעצמה בשמה ודורשת שייקראו לה כך. בנוסף נראה שהיא גם חווה מעין משבר גיל התבגרות עם התקפי זעם ואי-מוכנות לשתף פעולה עם נסיונות לדובב אותה מה היא צריכה/רוצה. יש לציין כי בגן לפי דיווחים שקיבלנו היא מתנהגת בסדר גמור עם שאר הילדים והגננות ושזה התנהגות ידועה על מנת למשוך תשומת לב. תשומת לב היא תמיד קיבלה ומקבלת, לעתים אף יותר מאחותה הגדולה למרות שאנו משתדלים שתמיד הן תקבלנה יחדיו מתנות והפתעות שלא תשרור קינאת אחים. מילא אם אלו היו רק התקפי זעם שלפי הבנתי שכיחים בגיל זה, אבל החיקוי שלה את אחייניתה ואי רצונה "לחזור להיות עצמה" מדיר שינה מעיניי וגורם לא אחת לחיכוכים ובעיות של עמידה בזמנים שלהן בגן ושלנו בעבודה. האם זו התנהגות צפויה או שמא יתכן ויש לנו בעיה לא קלה ויתכן ממושכת?

אלון שלום כאשר נכנס תינוק חדש למשפחה הוא משנה את כל המערך המשפחתי וכן את מארג היחסים במשפחה. ביתך כנראה הייתה התינוקת הקטנה שכולם היו סביבה (סבים/ סבתות/ דודים ודודות..), נהנתה מתשומת לב מיוחדת על עצם היותה התינוקת במשפחה והנה באה תינוקת אחרת וגזלה את מקומה ומעמדה. ביתך מנסה היום למצוא את מקומה החדש במשפחה. היא כבר לא התינוקת אבל היא גם לא הגדולה ביותר. אני מציעה לא להתרגש יתר על המידה מהתנהגותה זו. בהחלט יש לשדר לה אמפתיה למצב, כלומר להגיד לה:" אני יודע שאת רוצה להיות כמו... התינוקת ואולי גם קצת קשה לך ,אבל את כבר קצת גדלת ואני תמיד אוהב אותך, גם שאת גדולה וגם שאת קטנה". כדאי, לדעתי, לא לייחס חשיבות מרובה להתנהגותה אלא לתת לה את תשומת הלב ולהדגיש את ייחודה כגדולה ולא תינוקת. (את יכולה לאכול גלידה והתינוקת עדיין לא..) בברכה אריאלה זמיר- מנחת הורים