שלום ליאת

הייתי היום ברמת גן. חזרתי משם עייף ועצוב. בדרך ראיתי את השלט של אבן יהודה. ונזכרתי בך. וזה עשה לי טוב, כי נכון שאני לא מטופל שלך, ולא מכיר אותך אישית, אבל עצם הידיעה שאת ישנך... ושאם אבקש פעם, אולי אוכל לקבוע איתך שיחה. עצם האפשרות לכך. את יודעת, זה עשה לי משהו טוב בלב. זה הקל על היום הלא פשוט הזה. שלך, עמית.

ליאת, עוד דבר. אני מצטער שכתבתי, פה ושם, בגסות רוח. גם כאן, וגם במקומות אחרים. אשתדל לשמור על רמה נאותה בעתיד. עמית.

שלום עמית, מצטערת שלא יכולתי להגיב מוקדם יותר, ומקווה שבינתיים משהו ב'בלוז' שלך התפוגג, והואר בתקווה ונחמה. המשך להגיע לכאן ככל שתחפוץ, ואולי לסייע קצת בימים שלא אהיה כאן. בהחלט בונה גם עליך ... (פרטים בהמשך) :-) ליאת