מאבקים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

27/07/2012 | 22:28 | מאת: דנה

ערב טוב בתי בת ארבע וחצי פלוס.כל דבר היא מתנגדת. המילה הראשונה לכל מה שאני מבקשת היא לא. גם אם זה דברים כיפיים ,היא מייללת, בוכה, כועסת וניראה שהיא בעיצומו של גיל ההתבגרות. היא מאוד וורבלית וגם לטענתה מקופחת מאוד בניגוד לאחיה בן השנתיים עוד מעט. היא מסבירה לי מאוד ברור שהיא כבר רוצה להיות גדולה ולהחליט בעצמה על עצמה. מה עושים? השעות איתה בחלקן הפכו למתישות ומלוות בעצבים רבים. הכל מאבק. מה עושים?!!!

31/07/2012 | 22:32 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום דנה, כדי להיאבק נחוצים לעולם שני צדדים. אני נוהגת לומר בחיוך כי למרות שמשפחה היא גוף שאינו דמוקרטי, זכות המחאה לעולם עומדת לילדינו, כל עוד הם מצייתים ומכבדי סמכות. נסי לא להיבהל כ"כ מהמחאה והקובלנות, ולאפשר לבתך להביע התנגדות מבלי להיכנס לוויכוח או מאבק. התאימי את הציפיות והדרישות שלך ליכולותיה כבת ארבע, ואז - דאגי שהן יתמלאו, תוך שאת מאפשרת לה לעשות זאת בנעימים או בכל דרך אחרת שתבחר. תתפלאי כמה מהר מתפוגגת רוח הלחימה, כאשר אין מנגד אף אחד שמחזיר מלחמה. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים