התערבות ביחסים חברתיים - ארוך

שלום ליאת היקרה, לפני כשבועיים התייעצתי איתך לגבי סדר יומן של בנותיי שהולכות לישון בשבע וחצי בעוד ילדי קיבוץ רבים מסתובבים בחוץ בשעות הערב המוארות של הקיץ (והבנות צריכות לחזור איתי בחמש וחצי להמשך שיגרת הערב הביתית ולא תמיד שמחות על כך). חיזקת אותי להמשיך עם בחירותינו כמשפחה ועזרת לי מאד. עכשיו אני עומדת בפני דילמה אחרת בנוגע לנעמה הבכורה (בת כמעט כמעט חמש). בגן יש תאומות בעלות נוכחות בלתי ניתנת לערעור. מקסימות, חכמות, יפות, ו...חסרות גבולות. כשנעמה התחילה לבקש להיפגש איתן אחה"צ איפשרתי זאת בתנאי שאם היא הולכת אליהן- אני מצטרפת (ההורים בגישה מאד חופשית ומתירנית ולצערי הבנת מסתובבות לבד מגיל ארבע ועושות דברים מסוכנים שלחלוטין לא עולים בקנה אחד עם השקפתי לגבי תפקיד ההורה בחיי הילד), או אצלנו בבית בכיף. אצלנו בבית התאומות מתנהגות נהדר ומשחקות נפלא עם בנותיי. עד כאן הכל טוב. נעמה ילדה אהובה ומקובלת, וחושיה החברתיים נראים לי בריאים מותאמים ונכונים. עם זאת, לאחרונה התחלתי לשמוע בגן על כל מיני מקרים שאחת התאומות צחקה על ילדה אחרת ונעמה הצטרפה, או תאומה הפריעה במפגש ונעמה שמאד מאד אוהבת את המפגשים וקשובה קצת נגררה. הכל סה"כ במידה, ולא מדווח על בעייה, אבל נרמז לי שההשפעה של אותה תאומה על נעמה אינה חיובית (התאומות לחלוטין חסרות גבולות, ואצלנו בבית יש גבולות מאד ברורים- ממש תמונת ראי). שוחחתי עם נעמה בבית וניגשתי לעניין משני היבטים: ראשית, דיברתי על העניין עצמו שלא צוחקים על ילד אחר וכו' ושלא מפריעים במפגש. מעבר לכך, אמרתי לה שתמיד סביבה יהיו ילדים שיבחרו להתנהג אחרת אבל שאני סומכת עליה שהיא תבחר להתנהג לפי כללי הגן ובצורה נעימה לחברים. אנחנו המון עובדים בבית על "כל בית והכללים שלו" כי כאמור יש ילדים כאן שהולכים לישון מאד מאוחר ונמצאים עם המשפחות בחוץ על הדשא, ויש משפחות שהולכות יום יום לכלבו ואצלנו רק פעם בשבוע- המון בקיבוץ צריך לעבוד על ההפרדה ועל ההחלטות שלי כפרט. ניסיתי לחזק את זה אצלה, שהיא יכולה לבחור אחרת גם כשחברה שלה בוחרת להתנהג לא יפה... האם את חושבת שכדאי שאנסה לצנן את החברות הזו? או להמשיך כמו עכשיו כלומר לאפשר את החברות הזו גם בגן וגם מחוץ לגן (כמובן במינונים מתאימים)ולתווך לאורך הדרך? האם תפקידי כאמא לעזור לה לבחור חברות "חיוביות" יותר (יש לה גם המון כאלה) או לאפשר לה ללכת עם בחירותיה רק לתווך לה? אוף- וזה כשהיא בקושי בת חמש... מה יהיה בגיל ההתבגרות :-). תודה רבה, סליחה על האורך, הגר

שלום הגר, עקרונית, אני נוטה לחשוב שמוטב להניח לילדים לנהל את חיי החברה שלהם כראות עיניהם (אלא במקרים נדירים של השפעות מסוכנות). אני נשענת על הרציונל הפשוט, לפיו ילדים בעייתיים יהיו תמיד סביב הילדים שלנו, וממילא לא נוכל לשמור על קבוצה סטרילית. במקום להשקיע מאמץ בסילוק "גורמים שליליים" מקבוצת הילדים, אני מאמינה שעדיף להשקיע אותם בחינוך הילד הפרטי שלנו, כמו שאת עושה גם ככה. המשיכי לחדד עבורה את ההבחנה הדקה בין טוב לרע, בין ראוי ללא ראוי, בין חברי ללא חברי, וקווי שבדרך זו תשתפר גם היכולת לברור את החברים. ואת מאד צודקת. בגיל ההתבגרות זה הופך לסיפור הרבה יותר מורכב. נסי ליהנות מהרגע :-)) בברכה ליאת