בני וחברו הטוב

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

05/06/2009 | 18:40 | מאת: ניבה

הי ליאת , מה שלומך? אני שוב פונה אליך הפעם בנוגע לבני הבכור. הוא בן 11 ויש לו חבר מזה שנים רבות הוא והחבר שונים מאד . בני מוחצן מאד וחברו מופנם ושקט. הם מאד משלימים אחד את השני. מזה כשנה ישנה בעיה מאד גדולה בינהם. חברו, ילד שקט ומאד יצירתי, ממציא רעיונות ומשחקי דמיון מאד יפים. בני אוהב את רעיונותיו ומשתמש בהם , מרחיב אותם. אבל שוב, הוא יותר מוחצן ובכיתה יש התגודדות סביבו בזמן שלמעשה זה היה רעיונו של החבר. חברו מקנא מאד שכן זה הרעיון שלו. ומשיחה עם אמו הבנתי שהוא אפילו בוכה. קשה לי להגיד לבני לא להעתיק את חברו, לא לפתח את רעיונותיו שכן אני חושבת שכך קורה בהרבה דברים בחיים באופן טבעי. אני לא מרגישה נוח להגיד לו 'תפסיק להעתיק אותו,תפתח דברים משלך . הקשר בינהם כרגע בעייתי מאד. חברו הפסיק לדבר איתו מזה כחודשיים. הוא נוקט בשיטת השתיקה. בני חושש שהוא לא ידבר איתו שנה, כפי שקרה עם חבר אחר. השתיקה שלו מאד מאיימת עליו ובעיני גם 'מתעללת' כי הוא עוששה אין ספור נסיונות לדבר איתו ... דיברתי עם המורה וביקשתי שתתן לחברו במה גדולה יותר בגלל היותו יצירתי והמצאותיו, היא עשתה את זה. היא גם אמרה שההתמודדות צריכה להיות של החבר. למרות מה שהיא עשתה, הדבר לא עזר. חברו נפגע ושותק ובני מתוסכל מאד ורוצה את הקשר עמו. שוחחתי גם אמו של הילד ואמרתי לה שבני מעוניין להשלים... היום חברו אמר לו שהוא מוכן לדבר איתו בלבד שיפתיח שלא יעתיק את רעיונותיו ולא ישתמש בהם בכיתה. אני אמרתי לו שהוא צריך לחשוב אם בתמורה לקשר עם החבר הוא צריך להפסיק להתעניין ברעינותיו של החבר. בעלי מאד כעס על חברו ועל בני. בעלי אומר שאין לזה גבול ובעתיד הוא יכול לדרוש דרישות מעוותות יותר בתמורה לחברות הזאת... פרסתי לך את כל הסיפור אגב, אני ואמו של החבר, חברות.. אך נתנו לדברים לזרום בין הידלים בלי להתערב. מבקשת את תגבותך , מה לדעתך נכון לעשות ואיך להתייחס לזה? תודה מראש ניבה שבת שלום

07/06/2009 | 15:38 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום ניבה, אני מסכימה מאד עם הגישה שמניחה לילדים לנהל את חיי החברה שלהם בכוחות עצמם, וחושבת שנכון להתערב במצבי משבר רק כל עוד ההתערבות היא מנחה ומעוררת למחשבה. החבר של בנך נפגע מאד ממה שחווה כ'הפרת זכויות יוצרים', ואני חושבת שהנכונות שלו לחזור ולהיות חבר של בנך בתנאי שהציב לו, היא הגיונית. זוהי אינה דרישה מעוותת או גחמנית, ויש לה קשר הדוק למה שקרה ביניהם. אני ממליצה לכם, ההורים, להניח להם לפתור את הקונפליקט בדרכם, וכמו שזה נראה כרגע, הם עושים זאת לא רע בכלל. בברכה חמה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים