קשרים חברתיים ובטחון עצמי

בתי בת 14 , ילדה אמצעית במשפחה ,ילדה מקסימה אהובה, מנומסת ומכבדת .ביתי אינה מעוניינת בקשרים עם בנות הכיתה כלל ,יש לה 2 חברות ,בנות של חברים שלנו אך הם אינם גרים בסביבה והיא מתראה איתם לעיתים רחוקות מאוד. היא טוענת שזה מבחירה ושטוב לה כך (לא מצאה חברה שתתאים לה ) יוצאת מהבית רק לבית הספר או עם המשפחה , תלמידה טובה בבית הספר אך לא מתבלטת,שקטה וביישנית בסביבה שאינה הבית /קרובים לה לא רוצה חוגים / ספורט ,נמנעת אף מללכת לסופר השכונתי, זקוקה כל הזמן לחיזוקים שהיא יפה בבית היא מביעה את דעתה בצורה ברורה , חוששת מאוד משינויים ומתגובת הסביבה ומקבלת המון חיזוקים מהבית (שיחות המחזקות אותה בהתמודדות עם מצבים שגורמים לה לחוסר בטחון בחוץ,לעיתים אף "חופרת בנושא יותר מידי " כנראה מפחד /חוסר ביטחון ) הילדה אינה מסכימה ללכת לטיפול פסיכולוגי , מה אני יכולה לעשות /לתת על מנת לעזור לה ?

שלום אושר, בתך כבר נמצאת בגיל שבו אי אפשר להכריח אותה להגיע לטיפול נגד רצונה (לפחות לא בנסיבות הללו). מהדברים שלך אפשר להבין שלא קיימת רמת מצוקה גבוהה, ושהיא מתפקדת היטב למרות ההינזרות החברתית שגזרה על עצמה. במקרה כזה, אפשר להמשיך ולהיענות כלפיה כפי שאתם עושים היום, ולהמשיך לעקוב אחרי מצב רוחה ורמות התפקוד שלה. אם אתם חושדים שיש פער בין החוויה הפנימית שלה לבין המופע החיצוני וההצהרתי, אפשר לנסות לגייס עזרה עקיפה דרך צוות ביה"ס (המורה והיועצת) שיוכלו להתגייס ולעזור ביוזמה של פרוייקטים משותפים, שיחייבו אותה לבוא במגע עם בני/בנות כיתתה. בהצלחה ליאת