ליאת היקרה, גולשים יקרים...

קראתי שיר. ברגע שגמרתי לקרוא אותו - התחלתי לבכות. בכי מכל הלב. כי הוא נגע בי עמוק. ברשותכם, אעתיק אותו לכאן. השיר נקרא "אם תירצו", מאת חזי לסקלי. אם תירצו ספגטי בולונז, תקבלו את כל הספגטי בולונז שבעולם. אם תירצו את כל הספגטי בולונז שבעולם, תקבלו בקושי מעטפה עם פתק: "משלוח הבולונז אבד בדרך ממרסיי לחיפה. אולי טבע בים אולי נחטף בידי אוזבקים משולחי רסן אולי התפוצץ בטעות". אם תירצו אהבה, תקבלו בקושי מעטפה ריקה, בלי כתובת, בלי כלום. אחרי הבכי והשינה תבינו שאפשר להשתמש במעטפה הריקה, לשים בה משהו: אולי שבר זכוכית אולי טבעת שהתעקמה אולי קווצת שיער. משהו. אם תבקשו מעטפה ריקה, תקבלו אהבה, את כל האהבה שבעולם. (מצטער אם אין לזה קשר ישיר לנושאי הפורום. ובכל זאת, לדעתי יש קשר - הרצון לאהבה...) שבת שלום לכולכם מהקוסם האמיתי מארץ עוץ, שיודע שכולנו זקוקים ללב.

יש לך לב גדול. שיהיה לך שבוע מבורך בדברים טובים

קוסם יקר, תודה על נקודות החן והאור שאתה מביא לכאן. ראיתי אותך כבר לפני כמה שעות, ולקחתי את המילים של לסקלי לכמה שעות איתי, אל תוך הקליניקה. ואל תתנצל בכלל על הקשר לנושאי הפורום. לסקלי כבר אמר הרי ש- שירה חיבת לדפק בדלת חרש או בפראות. לא לגעת בפעמון. אז הדלת נפתחה... ויופי לראות גם אותך כאן, אפרת. שבוע טוב ליאת