מילה גסה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
בני בן השנתיים וחודשיים אמר לנו לא מזמן את המילה "בן זונה" בעלי ואני היינו המומים, אין ילדים גדולים בבית שהוא יכול היה לשמוע ובטח שלא אותנו. התעלמנו כמה פעמים מהמילה שאמר, אך אתמול הוא צעק לנו את המילה באמצע הקניון. מרוב בושה התקפלנו מיד והלכנו הביתה. כעסנו עליו מאוד והסברנו לו שאסור לומר את המילה הזו. היות והשעה היתה כבר 19:00 סיימנו להתקלח והסברנו לו שהיום לא נקריא לו סיפור (שהוא ממש אוהב). הוא ממש התאכזב והבין שעשה משהו לא בסדר. אפילו לא קרא לנו מהמיטה (מה שבד"כ קורה). באמצע הלילה הוא קרא לי וחיבק אותי חזק! ואמר לי שהוא אוהב אותי. הוא ביקש סיפור ואמרתי לו שזו שעה מאוחרת לכן נקריא מחר. ניכר שהוא הבין שזה היה כביכול "עונש" על המילה שאמר. מה יקרה אם הוא יחזור על המילה שוב? כיצד עלינו לנהוג?
שלום! ראשית בנך לא חי בתוך בועה עם שניכם בלבד. הוא פוגש מגוון רחב של אנשים, את הילדים בגן, קרובי משפחה, אנשים מהרחוב ועוד, אז ככה שגם אם הוא לא שמע ממכם את הקללה יש לו עוד המון מקומות שהוא יכול לשמוע. בנך לא באמת מבין את פירוש הקללה, אבל כן מבין שיש לה כוח. לכן, לדעתי, עדיף פשוט להתעלם לחלוטין מכל קללה שנאמרת מפיו. כאשר הוא יראה שכשהוא מקלל שום דבר לא קורה מצידכם, אתם לא נבהלים, לא כועסים, והוא בעצם לא מפעיל אתכם בעזרת הקללה, הוא יפסיק בסופו של דבר לומר אותה. כשהוא יבין שהוא לא 'מרוויח' שום דבר מלקלל, הוא לא ישתמש בזה. להתראות
שלום לורן, מסכימה מאד עם הדברים של אלכס. אין ספק שהילד שלכם אינו מבין את משמעות הביטוי, מלבד אולי שמדובר במילה בעלת פוטנציאל פוגעני. התגובה המאד מאד חריגה שלכם מעניקה לביטוי הזה עוצמה רבה אף יותר, כולל הגדרתה כמילה אסורה. התעלמות מוחלטת ועקבית היא הדרך המועדפת בעיני. היו חזקים! :-) ליאת