תגובת ילד לכעס הורה

שלום, חברתי מספרת לי שלאחרונה כאשר בעלה כועס על בתה בת ה-6 היא הולכת לחדר ומורידה מהלוח שעם את ציוריה וזורקת לרצפה ומסבירה שזה בעקבות הצעקות של אבא עליה. עניין אותי לדעת מה משמעות הפעולה הזו ומה צריך לאמר לילדה כשזה קורה. תודה

שלום נלי, הפרטים שמסרת כאן אינם יכולים, כמובן, לפרוש את היריעה כולה, ולכן כל הסבר יהיה חלקי מאד ובגדר השערה. איני יודעת מהי עוצמת הכעס והתוקפנת שחווה הילדה בת השש, אך אוכל לומר באופן כללי, שבמקרים בהם הילד אינו יכול להתחמק ממציאות קשה עבורו (במיוחד כאשר היא חוזרת שוב ושוב), הוא בונה מערכת משמעות כלשהי שתצדיק אותה. הוא נאחז ברעיון לפיו הרוע אשר בו עצמו הוא הגורם להתפרצות (או לאלימות) של ההורה. הסבר זה באופן אבסורדי שומר על תחושת משמעות, תקווה וכוח. אם הילד עצמו הוא הרע, אזי ההורים טובים. אם הילד עצמו רע, כי אז יש ביכולתו להשתדל ולהיות טוב. אם רק יתאמץ די הצורך אולי יזכה יום אחד למחילה וליחס מכבד ואוהב. קריעת הציורים יכולה לשקף מגמה כזו של ענישה עצמית, כחלק מהמאמץ לשמור על אמונתה באביה, ולהצדיק את כעסו בפחיתות הערך שלה עצמה. ואולי זה משהו אחר לגמרי... ליאת