מעבר לחדר משותף

שבוע טוב ליאת, ביתי בת 2.2 ישנה בחדר משלה. אחיה בן 7 חודשים עדיין ישן בעריסה בחדרנו לסירוגין- מיטת התינוק שלו נמצאת בחדרה של הבת, אך אנחנו משכיבים אותו בחדר השינה שלנו ולאחר ששניהם נרדמים מעבירים אותו לחדרה (לא באופן קבוע). אני מרגישה שזה "לא הוגן" כלפי הילדה ובעצם, די מיותר ואולי גם מקשה עליה את ההירדמות (רואה ששלושתנו ישנים יחד והיא בנפרד). הסיבה שאנחנו מתנהלים כך היא שהיא מעירה אותו כשהוא מונח בחדר שלה, וכך ההירדמות של שניהם הופכת לבעייתית יותר. מה דעתך? תודה רבה.

שלום רב, בעיני, חשוב שהתינוק יישן ככל האפשר יותר בחדר הילדים המשותף, כדי שבתודעתה של הגדולה, חדר השינה שלכ לא ייתפס כחדרו של התינוק או (גרוע יותר) כחדר שלכם ושלו. הקפידי להשכיב אותו במיטתו לשנת הצהריים, ולהשתמש בעריסה רק כפיתרון למצב שבו שניהם הולכים לישון בשעות שונות. נדמה לי שגם השכבה מעט יותר מורכבת ובעייתית (לזמן מה) עדיפה על פני תחושת הקיפוח או אי הצדק שמתעוררת אצל הילדה. לתפיסתי, השכבה משותפת של שניהם בחדר אחד יכולה - לטווח הארוך - דווקא להקל עליכם, ולפטור אתכם מהצורך לשבת על ידם. נוכחות קרובה של אחים שהם גם חברים יכולה להפוך את זמן ההליכה לישון להרבה פחות מאיים. בהצלחה ליאת

שוב שלום ליאת, העברנו את הקטן לחדרה של הגדולה והסברנו לה שמעתה הוא לא ישן יותר בחדר ההורים. הלילה הראשון עבר בהצלחה, אך הלילה האחרון היה קשה- הקטן התעורר בחצות וכדי להרדימו שוב היינו צריכים לנענע אותו (לצערי, כך הוא נרדם באופן קבוע). כעבור פרק זמן לא ארוך של נענועים הגדולה התעוררה, נהנתה מנוכחותי או מנוכחות בעלי בחדר, ולמרות שהמעטנו ככל האפשר באינטרקציה איתה, היא התעוררה לגמרי והתקשתה לחזור לישון- הן מפאת עירנותה והן מפאת היציאה שלנו מהחדר בכל פעם. לקח לה ולו שעתיים להיכנס שוב למצב שינה. שאלתי את עצמי איך זה נראה מהעיניים שלה- שכן אותו אנחנו מרדימים באופן אקטיבי ואותה לא. שלבכי שלו אנחנו מיד נענים ולבכי ולקריאות שלה (למשל, לעוד מים בבקבוק, למוצץ בצבע אחר, לכיסויה שוב ושוב) אנחנו נענים במינימום אינטרקציה תוך שאנחנו מבקשים ממנה לחזור לישון. האם לדעתך זו הדרך והאם את מציעה להסביר לה משהו על אופן ההשכבה השונה? תודה רבה רבה!!