פעוט שנושך.

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

25/06/2012 | 22:30 | מאת: עמית

היי, בני בן שנה ושבעה חודשים. בחודשיים האחרונים הוא החל לנשוך בבית בחצר וגם בגן... אציין שהוא הקטן בגן הגדולים בני שנתיים פלוס. הגננת אומרת שהיא רואה שהוא נושך בסיטואציות של סכסוכים בין חברים ובגלל קושי להתבטא (הוא אומר המון מילים אך לא מחבר משפט)הוא נושך. השאלה שלי היא כיצד אני אמורה להגיב כאשר אנחנו בחצר עם ילדים והוא נושך... זה נורא מביך ומכעיס אותי אבל אני גם מבינה את התחושה של בני של חוסר אונים. מהי התגובה הנכונה כאשר הוא נושך? תודה רבה.

26/06/2012 | 18:59 | מאת: הקוסם

"סוף מעשה במחשבה תחילה" - להקפיד שיהיה מבוגר בקרבתו המיידית, שמראש לא יאפשר לו לנשוך. (איני פסיכולוג. קטונתי. קחי אותי בערבון מוגבל. בעצם, מוטב שתחכי לליאת).

27/06/2012 | 15:41 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום עמית, נשיכות הן עניין נורמטיבי בגיל הרך, בדיוק מן הסיבות שציינת - רמות תסכול גבוהות שאינן יכולות להיות מבוטאות במילים, ורמות דחף גבוהות שעדיין קשה לילד לשלוט בהן. ובכל זאת, עם כל ההבנה, לא נוכל לתת לילדים שלנו - גם כאשר הם פעוטות רכים - לפגוע בזולתם, ולכן, כמו שייעץ לך הקוסם, הישארי נוכחת, והרחיקי אותו מיד כל אימת שאת רואה אותו פועל באלימות או מתכוון לפעול כך. אמרי בקצרה: "לא! אני לא מרשה לנשוך!", ותווכי את הסיטואציה כדי למתן את רמות התסכול שלו. השתדלי להימנע מנאומים 'חינוכיים' ממושכים, על כמה זה לא יפה, לא נעים או לא חברי. המסר צריך להיות חד, בהיר וקצר: אסור! כמו בכל מקרה אחר של אלימות... בברכה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים