גמילה

שלום. יש לי ילדה בת שנתיים וחצי. לפני כחודשיים התחלנו תהליך הגמילה שבסך הכל הולך יפה. בהתחלה הייתה לנו בעיה שהיא פחדה לעשות בגן ובבית הייתה מאה אחוז בסדר. הבעיה ההיא נפתרה. אבל עכשיו המצב הוא הפוך. בגן היא עושה יפה מאוד . כמעט ולא מפספסת והולכת ברצון אבל איך שהיא באה הביתה , פשוט מתיישבת ועושה על הריצפה כאילו לא שמעה על האסלה אף פעם. היא לא מרגישה לא נעים או לא נוח ( אפילו לא מזיז לה שתחתונים רטובים ), פשוט עושה על הריצפה. במקרים בודדים הולכת לשרותים. וככה זה בערך 3 שבועות כבר. הניחוש שלי הוא שהיא מאוד משתדלת בגן ללכת לשירותים ועושה יפה כל היום, כך שכשהיא באה הביתה היא " משחררת" את עצמה מהמאמץ לזכור ללכת לשירותים ולכן עושה על הריצפה כי כנראה עוד לא מסוגלת למשך כל היום להיות מרוכזת ולעשות כל היום כמו שצריך. השאלה היא מה בדיוק אני אמורה לעשות עם זה?אודה על התשובה

שלום אריאלה, אתם נמצאים עדיין בעיצומו של תהליך הגמילה, ולכן אין הרבה מה לעשות מלבד להמשיך לאזור סבלנות ורוח טובה. נסו להציע לה לגשת לשירותים לעיתים יותר מזומנות, ולהריע בתשואות בכל פעם שהיא מצליחה "כמו גדולה". מול הפספוסים אל תגיבו בכעס או בפרצוף חמוץ. החליפו ללא אומר את הבגדים הרטובים, או (אם אתם מוכרחים) עודדו במשפט קצר, כמו - "לא נורא. בפעם הבאה אולי תצליחי יותר. אני סומכת עלייך". זכרו שתהליך הגמילה הוא אכן תהליך, וייתכנו בו גם נסיגות מדי פעם. העובדה שאף אחד לא נשאר עם הטיטולים בסוף די מנחמת, נכון? שבת שלום ליאת