יישר כוח וכמובן איך לא התייעצות

ליאת שלום, ראשית אני מצטרפת לדברים החמים שנאמרו עליך. אני באופן אישי מפרסמת אותך בין חברותיי וקרובי משפחתי כי אני באמת מרגישה שלעצות שאת נותנת הן חכמות ומהוות ערך מוסף אמיתי כמו כן ההתיחסות שלך היא מאוד רגישה ומלאה התעניינות כנה. יישר כוח!! דבר נוסך אני רוצה להתייעץ איתך איך לבשר לבנותיי על הפרידה שלי ושל אביהם במינימום דרמות ופגיעה.. האם מכנסים אותן יחד?לבד? האם יש צורך להסביר גם לילדה בת ה-2.5? מה בכלל אומרים? איך מתנהליםאחרי שמודיעים? למה חשוב לשים לב בתגובות הילדים... אודה לתשובתך.

שלום ליאת, תודה על המילים החמות ועל הפרגון :-) צר לי לשמוע שאתם עומדים לפני פרידה. זה תמיד עצוב כשמפרקים משפחה. לפני שאת מבשרת את הבשורה לילדות, עלייך לזכור שבניגוד לכם, בני הזוג, שמתבשלים בנושא זמן רב עוד לפני ההחלטה, הילדות שלכם יישמעו על כך לראשונה, ואין זה ריאלי לצפות שהבשורה הזו לא תיצור זעזוע. עבור ילדים קטנים, גירושי ההורים הם תמיד דרמה, הם תמיד דבר קשה מאד, משברי ובעל פוטנציאל נזק. גם אם בסופו של דבר הם ילמדו לחיות עם הגירושין, בשלבים הראשונים החוויה היא של חורבן הבית. אני ממליצה לעשות זאת כשהילדות יחד, גם אם רמות ההבנה שלהן שונות. לא ציינת בנות כמה הבנות שלך, וחשוב להתאים את הנוסח לגיל וליכולת ההבנה. בכל מקרה, חשוב להישאר ענייניים מאד, להסביר איך ייראו החיים מעתה, ולהדגיש שאתם נשארים בכל מקרה הורים אוהבים עבורן. תגובותיהם של ילדים לבשורה הראשונית יכולה להשתנות מאד מילד לילד. התגובות יכולות לנוע משתיקה מוחלטת הנראית כאדישות, ועד לזעקות, בכי, זעם, תחנונים ותפילות. להורים זה אף פעם לא קל, ורצוי להתכונן לכל אפשרות. אפשרי להן לשאול שאלות, והשתדלי להשיב להן ביושר, באומץ ובכנות. מותר להגיד גם "אני עוד לא יודעת". יש שפע של מאמרים ומידע ברשת בנושא זה, וכדאי להיעזר בו ולעיין עוד לפני המפגש שלכם עם הבנות. לסיום, חשוב להעמיד בהיכון את כל גורמי התמיכה האפשריים, כמו סבים, דודות, מורה/גננת, בייביסיטר וכד', שיוכלו לעזור לכם לעזור לילדות במידת הצורך. בברכה ליאת