הבת הגדולה נגמלה בהצלחה, וכעת הקטנה...

הי ליאת בזמנו פניתי אלייך לגבי בתי הגדולה שהיה לנו מאוד קשה עם גמילת לילה ונאלצנו להחליף מצעים בסבלנות כל לילה. פנינו לעזרת מומחה, לאר שדיברנו עם הילדה והיא אמרה שזה גם מפריע לה..עבדנו עם זמזם ו"טפו טפו", התהליך הצליח והיא אפילו קיבלה מהמטפל "תעודת יובש" ועשינו לה מסיבה קטנה בבית. איזה כיף זה.. לעניין הקטנה- היא בת שנתיים ותשעה חודשים. גמילה מפיפי לפני חצי שנה, לאורך היום עושה פיפי עצמאית בשירותים גם בבית וגם בגן. ברור לנו שבשל גילה היא עוד לא בשלה לגמילת לילה ולכן בלילה ישנה עם טיטול.הבעיה היא שהיא "התרגלה", בהסכמה שקטה שלנו, שלאחר ההשכבה, היא יושבת בפינת המיטה, בתנוחת ישיבה בישרותים, עושה קקי וקוראת לנו להחליף.אציין כי הבנתי שבגן היא הולכת לשירותים ועושה שם קקי בשירותים. (בגן גם לא שמים לה טיטול בצהריים כשישנה). לפני כמה ימים קראתי כתבה שאומרת שמה שאנו עושים זה די גרוע מאחר ואנו מעודדים ל"חרדת אסלה". לי נראה שאין לה חרדת אסלה כי עובדה שהיא עושה בגן, ולכן עולות לי מחשבות ש- אולי זה התנהגותי והיא למדה שבבית אפשר ובגן לא? האם בכלל נכון להכנס לסיכוי למאבק איתה סביב זה? אני מאוד מקפידה שלא, לא רוצה לעורר אצלה עניני שליטה מיותרים בעתיד. מה שעשינו זה דיברנו איתה ואמרנו לה שמעכשיו לא ניתן יהיה לעשות קקי במיטה והיא יכולה כבר בשירותים.החכמה הקטנה קמה פעמיים באמצע הלילה, לאחר שעשתה ואמרה "סיימתי". לקחתי אותה לאסלה עם הטיטול, הורדתי שם את הקקי בישורתים ואמרתי לה ששם הוא צריך להיות, בתקווה שלאט לאט זה יופנם. מה את אומרת? האם אנו נוהגים נכון?

שלום גלית, עשיית קקי בטיטול נושאת איתה פוטנציאל מזיק, ויכולה להניח יסודות להפרעות עקשניות יותר. בניגוד לפיפי שיכול 'לברוח', את הקקי מוציאים מהגוף באופן אקטיבי, נשלט ורצוני, ולכן הסידור המוזר אליו התרגלתם מיותר, ואין לו כל הצדקה פסיכולוגית. העובדה שבגן היא עושה קקי בשירותים מעידה על יכולת ובשלות, ולכן חשוב לעודד אותה לכך גם בבית. יכול להיות שכדי להכחיד את ההרגל תוכלו לנסות להוריד את הטיטול לגמרי (גם ללילה), ולספוג - תרתי משמע - את ההרטבות שאולי יהיו בדרך לגמילה המלאה. תיאורטית, בגיל שלוש קיימת כבר בשלות גם לגמילת לילה, ואפשר לנצל את הקיץ הקרוב לניסיון כזה. בהצלחה ליאת