ביקורים

ליאת שלום רב, אני אמא לשני ילדים בני 3 ושנה. בכל פעם שאנחנו נוסעים לבקר את הוריי אמי עושה ואומרת דברים שאני לא מצליחה לעבור עליהם לסדר היום או להישאר אדישה ושקטה מולם. כך למשל, היא כל הזמן מציעה לגדול לאכול, וכשהוא משיב שלא היא שואלת שוב ושוב או שניגשת אליו עם המאכל שהציעה ואומרת לו "קח, תאכל",זאת אחרי שאני אומרת "לא" או "הוא לא רוצה" . רק כשאני ממש מרימה את הטונים או שמתפתחת איזשהי דרמה היא מפסיקה. זו רק דוגמא קטנה שחוזרת על עצמה ללא הרף. בכל שבת שאנו מגיעים אני אומרת לעצמי שאשאר רגועה ושאנסה להבליג כדי שיהיה לכולם נעים(אנחנו לא נוסעים בשבת ולכן נשארים כל הסופ"ש). כמובן שאירועים כאלה מעיבים מאוד על האווירה ואני ממש לא יודעת מה לעשות עוד כדי שמשהו ישתנה- אני ובעלי משתדלים מאוד לבנות לילדים יחס בריא לאוכל, אני ממש לא אוהבת שהם נוכחים במצבים כאלה בהם אני צועקת על אמי - הגדול מבין הכל, וכמובן שאני לא אוהבת לפגוע באמי. כל הדיבורים לא עוזרים. היא מבינה מה עומד מאחורי הרצונות שלנו אבל הלכה למעשה? ממש ממש רחוק משם. אני אומרת משהו אחד והיא עושה מה שהיא רוצה. מה היית מציעה לעשות? בעלי אומר שלא ניסע (כי יש עוד ה-מון רגעים ומצבים בעייתיים) אבל זה ממש לא מציאותי. תודה ושבוע מצויין.

שלום רב, אני מניחה שהתגובה הרגשית העזה שמתעוררת בך מול ניסיונות השידול סביב האוכל, היא הד לחוויות מוקדמות שלך כילדה, וכדאי להיות מודעים לכך. חשוב מאד שנזכור, שמי שמגדל ומחנך את הילדים הם ההורים, ואני נוהגת לומר (מתוך אמונה אמיתית) שאף סבתא, גננת או מורה לא יכולה להרוס חינוך של בית טוב. סבתות נוטות לייחס חשיבות-יתר לנושא האוכל, ומרביתנו מצליחים להתייחס לזה בסוג של סלחנות והשלמה. אצל סבתא תמיד אוכלים יותר, וזה לא נורא כ"כ אם מדובר במפגשים ספורים במהלך השבוע או סוף השבוע. להערכתי, ל'נדנוד' שלה סביב האוכל אין פוטנציאל נזק אמיתי, למעט הנזק למצב הרוח שלך. אני מזמינה אותך לנסות להניח לזה, ולסמוך על הילדים שלך שיוכלו להדוף את הלחץ שלה. בעיני, לא שווה לקלקל יחסים או לךיצור נתק בגלל משהו שהוא כמעט "בילט-אין" במושג הסבתאות. מה את אומרת? :-)) ליאת