מתלבטת איך לנהוג

שלום ליאת, אולי זה יכול להישמע קצת מצחיק, קצת רדוד, אבל בכל זאת אני מעלה את הבעיה הזו כי היא מפריעה לי ברמת העיקרון. בני בן 5 וחצי והוא מאוד בררן בעניני בגדים. הכוונה היא לא בקטע של מותגים, כי אין לנו דברים כאלה, לא מעניין אותו מותגים ו/או בגדים יקרים, אלא ויזואלית אם הבגד מוצא חן בעיניו. עד כאן נשמע לגיטימי לגמרי. אבל לדוגמא, לפני כמה זמן הוא ביקש ממני לקנות לו סנדלי קרוקס (במקרה שלנו זה דמוי קרוקס, לא משנה), אחד בצבע כתום ושני בצבע שחור. קניתי לו כבקשתו, וגם כי באמת היה חסר לו. לפני מס' ימים הלכנו לקנות לו מכנסיים. הפעם הוא בא איתי ואף נתתי לו לבחור בעצמו שני זוגת מכנסיים לפי טעמו. אלא שהילדון מסרב בכל תוקף גם לנעול את הסנדלים (למרות שמדד והיו לפי מידתו, ולטענתו נוחות לו וכו'). כך גם עם המכנסיים: הוא מסרב בכל תוקף ללבוש אותם, לא ברור לי למה. כמובן ש"חפירות" מצידי לא עוזרות ולא יכולות גם לעזור, אבל בכל זאת אמרתי לו שבגדים ונעליים עולים לי כסף ואם הוא לא רצה מלכתחילה את הנעליים ו/או המכנסיים, יכל להגיד לי מראש, כי חבל על הכסף וחבל שהם "יקשטו את הארון". הצעתי לו גם שנלך לחנות ונחליף אותם במשהו אחר, אבל כל פעם הוא אומר לי, "מחר אני אנעל", "מחר אני אלבש" וכו'. האם להגיד לו שאני נותנת לו עוד איקס ימים ואם הוא לא משתמש בהם אני הולכת להחליף ו/או להחזיר לחנות ולעשות כך באמת? זה מפריע לי ברמת העיקרון. אני לא פזרנית, מצבנו הכלכלי לא להיט ובדרך-כלל יש לנו בגדים יד שניה ואם אני קונה, זה בגלל שבאמת חסר לנו, לא סתם בשביל למלא את הארון. ברור לי שיש כאן קטע של שליטה ומאבקי-כח, אבל אני הרי לא יכולה להלביש אותו בכח. איך היית מציעה לי לנהוג? אשמח לעצתך. תודה.

שלום רב, את יודעת, מאבק כוח מתפתח רק כשיש שניים המושכים איש איש לכיוונו. אם צד אחד מוותר על המלחמה, כבר אין מאבק. אין ספק שלריב עם ילד בן חמש על מה ללבוש או לא ללבוש, זה בזבוז זמן מיותר. אם את חושבת שהוא צריך את הבגדים (בגיל זה זו עדיין החלטה שלך), קני אותם בנדיבות, והכניסי למאגר שבארון. אם כרגע את מבינה שקנית דברים מיותרים, תוכלי להחזיר לחנות זוג סנדלים אחד וזוג מכנסיים אחד, ולקבל את כספך בחזרה. אל תדברי על זה איתו ואל תנופפי בזה כמנצחת. תוכלי לומר בשקט "אולי באמת הגזמנו קצת ואתה לא ממש צריך שני זוגות מכל דבר. אם יתעורר הצורך בעתיד, נקנה שוב". כמה פשוט... בהצלחה ליאת