חברות על תנאי.

לליאת שלום! ביתי בת 12 , בכיתה ו' היא ילדה נעימה אך לא חברותית במיוחד , יש לה חוג חברות מצומצם. בן חוג החברות (5 כולל ביתי) התפתחה מריבה ללא מעורבות ביתי, הן היו שלוש נגד אחת, והשלוש החרימו את האחת, השלוש באולביתי ואסרו עליה ליצור קשר עם הבת הרביעית , היא הגיעה הביתה נסערת ולא ידעה מה לעשות? אני יעצתי לה לא לעשות חשבון לאף אחת מהן , ולהמשיך בקשר גם עם הרביעית ואמרתי לה שמי שרוצה להיות חברה שלה שלא יתנו לה תנאים עם מי להתחבר , ובאמת כך היה, אך הבנות כועסות עליה, לדעתך נהגתי נכון?

שלום מירב, ככלל, אני מאמינה שיש להניח לילדים שלנו לנהל את חייהם החברתיים ללא התערבות שלנו. עם זאת, כאשר הם מביאים את הדילמות הביתה, יש לתת סוג של מענה. במצב כמו זה שנוצר, לא בטוח שנכון לומר "אל תעשי חשבון לאף אחת", מאחר והן חברותיה היחידות, והקשר איתן חשוב לה. אני חושבת שנכון לדון יחד איתה בהשלכות של כל צעד שתעשה, ולעזור לה (אולי לכולן) לצאת במינימום 'מחיר' מהפלונטר. כיום, יודעים כמה נזק יכול לחולל חרם על ילדים, ומבחינה זו, טוב עשית כשחשבת על הילדה שנותרה לבד. נדמה לי שאפשר לנסות (עדין לא מאוחר) לדבר עם האימהות של השלוש, ולבקש מהן עזרה בפתרון הקונפליקט בדרכי שלום. ללא קשר למריבה הנוכחית, אם את מרגישה שבתך מתקשה לעמוד על שלה ונוטה להיות תלותית ומרצה, חשוב לחזק את האסרטיביות שלה ואת יכולתה לפעול מתוך חשיבה עצמאית ויוזמה. בבית ובמשפחה יש אין ספור הזדמנויות לכך, ואם תרצי, אוכל להרחיב על כך יותר בהמשך. בברכת "כל ישראל ערבים זה לזה" :-)) ליאת

לליאת שלום! תודה עבור תשובתך, וכמו שאמרת בנתיים הבנות השלימו, וכבר התפתחה מריבה שניה דווקא עם בתי,מבחינתי נתתי לה חיזוקים { בנראה לא נכונים כי קראתי את תשובתך אחרי..)אך נלמד בפעם הבאה,ואשמח מאד אם תדריכי אותי כיצד ללמד אותה להיות אסרטיבית בבית ובכך באמת לתת לה חיזוק אמיתי. תודה ! מירב