שימוש לא ראוי בטלפון ע"י בן 10

איך לשכנע בן 10 לספר את האמת כשהוא יודע שייענש מהטלפון של בני בוצעו שיחות במאות שקלים לשירותי מידע יקרים. הוא טוען בתוקף שהוא לא בצע את השיחות ושהוא לא נתן את הטלפון לאף אחד. למרות שאין לי הוכחה ברורה שזה באמת היה הוא, הכל מצביע עליו: - חבר שהוא מהנדס בחברת סלולר אומר שלא ניתן לגנוב שיחות מקו של אדם אחר. - כל השיחות בוצעו בשעות שבין סיום יום הלימודים לשעת השינה של בני. - כשראיתי את החיוב, הוא מחק "בטעות" את יומן השיחות. כעת הכעס שלי עליו הוא כפול. הוא גם בצע שימוש לא ראוי בטלפון, וגם שיקר על כך. אני מתלבט איך לדבר איתו על הנושא. מצד אחד, החשש מעונש יגרום לו להמשיך לשקר, ולהתבצר בעמדתו. מצד שני, הבטחה שלא יקבל עונש אם יספר את האמת, שולחת מסר לא נכון, וגם לא מבטיחה שיספר את האמת. ויש גם סיכוי (קטן מאוד מאוד) שהוא באמת לא אשם. בכל מקרה, עימות איתו עלול לגרום לו להסתגר, ולהידרדרות במצבו החסרתי ובלימודים (כבר קרה בעבר). מה לעשות? "לקנות" את השקר שלו? להעניש אותו על השיחות? לחייב אותו להשתתף במימון? להעניש אותו על השקר?

שלום עופר, במצבים מורכבים כגון זה, אני נוטה להמליץ להשתמש בשכל הישר ולנהוג כאילו בנך היה (במידה מסוימת) אדם זר. כלומר - לפעול ממקום ענייני וריאלי. תוכל לומר לו שכרגע עליך לשלם סכום כסף גדול מאד על שיחות שבוודאות לא *אתה* עשית. מאחר והחשבונות מראים על כך שהשיחות נעשו ממכשיר הטלפון שלו, הוא יצטרך לשאת יחד איתך בנטל ולהשתתף במימון. אם הוא יטען (והוא יטען!) ש"זה לא פייר, כי זה לא אני", תוכל לומר באופן הכי שליו שתצליח, שזה באמת לא פייר, אבל מאחר ואתה מתקשה לעמוד בהוצאה, וכנראה מישהו חשב שכן, אין לך ברירה אלא לחלק את הנטל בין שניכם. כך אתה משאיר לו את כבודו, לא מתמקד בשקר, ופועל עניינית לפתרון הבעיה. אני מאד מאמינה ב'תוצאות טבעיות' וחושבת שהשיעור יהיה חשוב. תוכל לומר משהו, דווקא בפורום המשפחתי הרחב, על הצורך לשמור היטב על המכשירים, ולדאוג שלא ייעשה בהם שימוש לרעה ע"י אף אחד, "אחרת ניאלץ לקחת את הטלפונים". להגנתו של בנך, אוכל לומר שבגיל 10 הוא עדיין לא הבין את מלוא המשמעות של המעשה, ותפקידנו להמשיך לעמוד על המשמר ולחשוב על דרכים להגביל את מרחב שיקול הדעת שלו, לפחות כל עוד אנחנו משלמים עליו. בשמחות ליאת

אני מצטער שאני מקשה, אבל הדבר החשוב לי באמת זה השקר וההתחמקות מאחריות. חשוב לי שבני ידע שהוא יכול וצריך לדבר איתי על כל בעיה. שאגן עליו ואעזור לו עם כל בעיה. חשוב לי גם שילמד לקחת אחריות על מעשיו, ולשלם עליהם עם צריך. אני מחפש דרך להסביר לו שהוא נתפס בלי לדחוק אותו לפינה. אני רוצה שהוא יבין שמצבו היה טוב יותר אילו היה מודה מייד. לא מספיק לי שהוא ישתתף באחריות הכלכלית. למען האמת הנושא לא חשוב לי בכלל, והעליתי את הרעיון כעונש חינוכי. ברור לי שבגילו הוא לא הבין את המשמעות המלאה של מעשיו. גם עם אם ידע שהשיחות עולות יותר משיחות רגילות, הוא לא הבין שהסכום יכול להצטבר לסכומים גבוהים כל כך. ברור גם שהוא למד לקח והבין את המשמעות של מעשיו. נראה לי גם שהוא מרגיש רגשות אשם וחרטה. קשה לי עם המחשבה שהוא חושב שהוא הצליח להתחמק מאחריות כלפי. נ.ב. שכחתי להוסיף לרשימת הבקשות שלי שלום עולמי, פיתרון המשבר הכלכלי, עולם אוטופי...