מעבר מגורים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

18/05/2012 | 23:02 | מאת: ענת

שלום רב, אניוני הורים גרושים ל 3 ילדים בגיל ההתבגרות, לפני פחות משנה עזבנו את עיר מגורינו לטובת ישוב המרוחק כ 40 קמ...שנינו מרגישים שלא מתחברים למקום ומעדיפים לחזור לעיר מגורינו...ניסינו אבל לא הצלחנו לאהוב ולהתחבר למקום ולמגורים בבתי קרקע...כעת החלטנו לחזור לעיר אבל הבעייה שהילדים נקלטו בצורת מדהימה יצרו חברויות חדשות , טוב להם כאן והם ממש מתנגדים לחזור לעיר הולדתם ...יש לציין כשהודענו להם לפני שנה על המעבר מהעיר לישוב הם התנגדו מאוד ולא רצו את המעבר...עכשיו הם ממש לא רוצים לחזור... אנחנו ממש אובדי עצות ,חוששים שהמעבר יפגע בהם מאוד וישאיר צלקות , האם זה נכון להשאר עוד כמה שנים עד שיגמרו תיכון למרות שלא טוב לי ולגרוש שלי פה...אולי אם נציג ונשווק את החזרה לעיר מגורינו בצורה טובה יותר נצליח לשכנעם? האם זה צעד שיכול לפגוע בהם ולערער להם את תחושת הבטחון והיציבות?

19/05/2012 | 22:48 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום ענת, מעבר מגורים הוא לא עניין של מה בכך, וגם לא מוצר שאפשר/צריך לשווק. מדובר באתגר ממשי עבור כל אחד מבני המשפחה, וכפי שאת רואה, גם לנו, המבוגרים, לוקח זמן להסתגל לשינוי. הילדים שלכם הצליחו להתמודד בהצלחה עם השנוי שנכפה עליהם בעקבות הגירושין, והנה עומד להתרגש עליהם משבר נוסף. עם זאת, כפי שכתבתי כאן, כמה קומות מתחת, למאיה, טובתם של הילדים היא לא השיקול היחיד. אם אתם סובלים במקום החדש, אין סיבה להמשיך ולסבול, אפילו אם ז למען הילדים. אני מציעה גם לכם, להתייעץ עם גורם מקצועי שיוכל להעריך את הכוחות שלכם כמשפחה, ואת השפעותיו האפשריות של מעבר נוסף. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים