חרדה אצל בת 4.5

שלום, בתי בת 4.5, היום אחה"צ ירדנו לגינה וראינו הרבה ילדים מהגן, הם התחילו לשחק והבנים טיפסו על המגלשות הסגורות מבחוץ כך שיכלו ליפול ממקום די גבוה , האמהות שלהן ישבו בצד ודיברו ולעיתים צעקו לילדיהן- רדו אני לא מרשה, אבל רוב הזמן היו עסוקות ביניהן. בתי חשבה שהם עושים משהו מסוכן והתחילה לבכות כי הם יכולים ליפול ולהפצע ורצתה ללכת ולהגיד לאמהות (שישבו לא רחוק ויכלו לראות הכול) שהילדים שלהם עושים משהו מסוכן. הרגשתי שהיא ממש במצוקה, הלכנו משם וניסיתי להסביר לה את המצב כדי שתרגע. לצערי זו לא הפעם הראשונה שהיא מפחדת שלאחרים יקרה משהו זה קרה גם בל"ג בעומר ליד המדורות. אשמח לדעת מה אני צריכה להגיד לה במקרים מעין אלו, רק לאחרונה נתקלתי בפחד שכזה אצלה. תודה

שלום מיכל, בתך מתקרבת לגיל שבו מה שעומד במוקד הפחדים ה'נורמטיביים' זה הגוף, בריאותו ושלמותו. בגיל זה ילדים רגישים מאד לחרדה סביב פציעה, מחלה ומוות. הדאגה של בתך לילדים האחרים מעידה גם על יכולת אמפתית גבוהה, וזה כשלעצמו דבר טוב. כדי לעזור לה, אפשר לפעול בשני מישורים. האחד, לחזור ולהזכיר לה במצבים הללו שיש מבוגרים אחראיים שתפקידם לשמור על הילדים, והם עושים זאת טוב. מסר כזה מרגיע גם השלכות אפשריות שהיא עושה אל עצמה (האם גם עלי שומרים? האם אני יכולה להרגיש בטוח בסביבה שיש בה סיכונים?). כיוון מחשבה נוסף שעלה בדעתי, קשור לתגובותייך שלך מול סכנות פוטנציאליות. האם את עצמך נוטה לבקר בקול רם את האימהות שלא שומרות על ילדיהן? האם את עצמך מפגינה דאגנות-יתר בגינת המשחקים? כדאי לזכור שעמדתם של ילדים כלפי העולם כמקום בטוח או מסוכן, תלויה במידה רבה בעמדתם של ההורים. להורים בטוחים יהיו בדר"כ ילדים בטוחים ומעיזים, בעוד שלהורים חרדתיים או דאגניים יש סיכוי גדול יותר לילדים הססניים, חששניים וחרדתיים. לכן, רצוי לעשות מאמץ ולהימנע מביטויים דאגניים-יתר בנוכחותה. בברכה ליאת