בן 5 וחצי

שלום יש לי אחיין שאני בקשר טוב איתו. לאחרונה אנחנו מתראים פעם בשבוע. הוא ילד מאד טוב, רגיש, קצת ילד אמצע שאולי לא מקבל את מלוא שומ הלב שהוא ראוי לה. הוא ילד מאד רגיש לאחרים. אפילו היום הוא סיפר לי שהוא הילד היחיד בגן שמוכן להיות חבר של ילד אחר דחו בגלל איזו בעיה...כלומר האחיין מאד רגיש כנראה ואולי בתוכו גם קצת מרגיש דחוי. לגופו של ענין, האחיין יכול להיות איתי בכייף לצחוק ללכת לקניון אבל יש לו דפוס חוזר על עצמו שיש נקודה שפתאום משהו הכי קל גורם לו להתהפך עליי ואז הוא מתחיל להתנהג באלימות קיצונית, מזעיף פנים בצורה מוזרה והמלאך בין רגע הופך לשדון קטן. כל נסיון להרגיע לא מצליח. אני מבקש שיסביר לי מה קורה לו והוא בכלל בכעס שלו ואין כמובן עם מי לדבר. זה גורם לי להתרחק ממנו. כי אני מתמסר אליו וזה ממש לא נעים לסיים כל ערב בצורה כזאת. ויחד עם זאת אני יודע שהוא ילד ואני בכלל בדיעה שתמיד צריך לבדוק עם ההורים שלי ואני רק הדוד. מה יכולה להיות סיבה לשינוי קיצוני ביחס שלו כלפיי?

שלום נועם, ילדים צעירים הם יצורים נהנתנים, והם יכולים להיות תובעניים מאד כשהם רוצים משהו לעצמם. יש ילדים, המתקשים יותר מאחרים, להתמודד עם אכזבה ותסכול, והם עלולים להגיב למצבים כאלה בתוקפנות גלויה, גם כשניצב מולם אדם אהוב ויקר. נסה לזכור שהמופע הזועם אינו מכוון כלפיך, אלא כלפי הסיטואציה המתסכלת. במצבים כאלה תוכל לנסות 'לאסוף' אותו ולהרגיעו, מבלי להיעלב או להיפגע יותר מדי. פסיכולוגים קוראים לזה "הכלה". יכולתו של המבוגר להכיל את התוקפנות של הילד מבלי להיבהל או להיפגע ייותר מדי, נוסכת בילד ביטחון, עוזרת לו לזהות טוב יותר מה הוא מרגיש (אפשר לעזור לו בזה), ולווסת את ביטויי הרגש שלו בצורה טובה ולא הרסנית. בברכה ליאת