ילד בן שנה ותשע מפחד
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
יש לי ילד בן שנה ותשע ובזמן האחרון הוא קם בלילה בבכי מסתכל על המנורה ואומר "קישטה". הבכי נמשך מספר דקות אבל לאחר שהוא נרגע רק כשמוציאים אותו מהחדר. לציין שאח"כ הוא לא מוכן להיכנס לחדר ואם מנסים להכניס אותו לחדר הבכי מתחיל שוב. התופעה קורת גם באמצע היום שהוא מצביע על חלל החדר/ סלון/מטבח ואומר "קישטה" ובוכה. איך מתמודדים והאם יש סיבה לדאגה?
שלום רב, בנך נמצא בגיל שבו דמיון ומציאות מתערבבים ויוצרים לעיתים מצבים אבסורדיים כמו זה שאת מתארת. ילדים בני שנתיים-שלוש יכולים להיאבק ביצירי דמיון, להמציא חברים דמיוניים, להיות משוכנעים שחיית טרף מסתתרת תחת מיטתם, ולפעמים גם להאמין שהם עצמם כל יכולים. תוכלי לקרוא על כך עוד בספרה של סלמה פירברג "השנים המופלאות". כהורים, עלינו להשתדל להרגיע בנוכחותנו המנחמת ונוסכת הביטחון, מבלי לגייס הסברים הגיוניים (הם לא עוזרים) ומבלי לשפוט את הילד על פחדיו ה"לא הגיוניים". עדיף, במקום זאת, לעודד את הילד למשחק חופשי ולעבודות יצירה סביב אובייקט הפחד, עד שיוכל להתיידד אי עם פסיכולוג ילדים. תו ולהפסיק לפחד. אם תרגישי שאת מתקשה להכיל את החרדה שלו, או שהיא מתגברת עד להפרעה משמעותית לתפקוד היומיומי שלכם, פני להתייעצות עם פסיכולוג ילדים קליני. על-פניו, מדובר בהתנהגות תואמת גיל שאינה מדאיגה. בברכה ליאת
