גמילה

שלום ותודה על פורום נהדר הבת שלי בת שנתיים ועשרה חודשים לפני חודש החליטה בעצמה על גמילה מטיטולים ועשתה זאת בצורה מדהימה כמעט בלי פספוסים גם בבית וגם בגן. בלילה עדיין עם טיטול. אנחנו מאוד מעודדים אותה שהיא בוגרת בלי קשר לגמילה עצמה וגם משבחים על הגמילה בזמן האחרון יש נסיגה... היא עושה קקי בתחתונים, היא מזהה שיש לה, עומדת ומתאמצת ועושה בתחתונים, אם שואלים אותה אם יש לה היא תאמר שלא ותעשה בתחתונים אין לה עצירות או קקי קשה שכואב לה גם פיפי לפעמים היא עושה כך אבל פחות חשוב לציין שנולדה לה אחות לפני 4 חודשים ולכן לא יזמנו את הגמילה והיא באה לגמרי ממנה מה עושים ? איך מגיבים ?

שלום תמר, לתפיסתי, לא מדובר בנסיגה אלא בתהליך גמילה שהחל קצת מאוחר ובעיתוי מאד לא מוצלח, סמוך מאד ללידת אחותה התינוקת. גמילה, כפי שכתבתי כאן לא פעם אינה החלטה של הילד, גם אם זה נראה כך. זוהי דרישה (גם אם מוצגת ברגישות והתחשבות) המגיעה מיוזמת המבוגרים, שמטרתה ללמד את הילד להתנהג כבן-תרבות, ולעשות את צרכיו (רק!) במקום המיועד לכך. ילדים שנראים כמי שיזמו את התהליך ורצו בו, לא תמיד מצליחים להבין עד הסוף שמדובר בדרישה ממשית, שאין בה פשרות (ושאין ממנה דרך חזרה). כרגע, בתך הגדולה נמצאת בתקופה שברירית ופגיעה, ואולי בכלל בכלל לא רוצה להיות גדולה. מבחינתה, כדאי יותר להישאר תינוקת, ולזכות בכל תשומת הלב והזמן של אמא. כרגע, חשוב להמשיך לעודד אותה (אפשר לוותר על התארים 'גדולה' או 'בוגרת', ולהשתמש במקומם ב'נהדרת', 'מקסימה', 'אהובה' ו'יפה'). הפכי את הישיבה בשירותים לזמן כייפי, רצוי עם אחד מכם ההורים, אך היזהרי מישיבות ממושכות. שבחו אותה בכייף ובנדיבות על כל הצלחה, ואל תכעסו או תנזפו על הפספוסים. התייחסו לכך כאל עיצומו של התהליך, ופרגנו לה על המאמץ. יהיה בסדר... ליאת