קושי בחוג

שלום רב בני אוטוטו בן 5 ,ואתמול בפעם הראשונה הסכים להצטרף עם 2 חברים טובים לשיעור התעמלות .(עד עכשיו סרב להרשם לחוג ואפילו עכשיו לפני הכניסה לשיעור הוא בהתחלה לא רצה בטענה שהמורה יתן לעשות דברים שיהיו לו קשים) הוא כבר כמה חודשים בריפוי בעיסוק בנושא ויסות חושי,מוטוריקה גסה שיווי משקל ועוד . בסוף הוא נכנס בלי בעיות לשיעור ועשה את כל התרגילים יפה מאד ,חוץ משלב בו המורה נתן לכל אחד מזרן וביקש לעשות גלגול.בני לא יודע להתגלגל קדימה אף פעם לא רצה לנסות כשחברים עשו ,וזה גם קטע של הויסות חושי (לא אוהב גם כשהופכים אותו ,לא מת על קרוסלות נדנדנות ועוד) . הוא אמר למורה עוד לפני התרגיל "אני אף פעם לא יודע את זה " המורה שכנע אותו ובאמת עם עזרה פיסית של המורה הוא הצליח . אח"כ המורה השאיר את כולם לעשות והוא כמובן עשה אבל לא ממש התהפך קדימה אלא הצידה . ואז שוב המורה בא אליו וניסה להסביר לו (קצת בחוסר סבלנות האמת ..) שוב ואז שוב הוא עשה . אח"כ התלונן בפני המורה שכואב לו הראש . בסוף השיעור החמאתי לו נורא על ההשתתפות ועל כמה הצליח מלא דברים ואיזה יופי וכו וכו' , וראיתי גם כמה הוא נהנה ,בכל זאת כששאלתי אם רוצה להרשם הוא טען שלא ,כי הוא לא באמת הצליח הכל (כמו שאני אמרתי) והוא לא הצליח גלגול וכאב לו הראש גם ולכן לא רוצה שוב . בעלי אמר לו שהוא לא חייב את התרגיל הזה ,ואני לא הייתי בטוחה שזה רעיון טוב להגיד לו את זה . ולא ידעתי אם לשכנע אותו שכן ללכת שוב אם הוא לא רוצה ,והאם גם די מוטרדת מהפרפקציוניזם הזה וגם מחוסר הבטחון .ממה לדעתך נובע ? מה כדאי לעשות? תודה

שלום דנה, את יודעת, לא חייבים לכבוש כל פסגה בכל מחיר. חוגים הם בחירה, והם נועדו להעשיר את הילד ולספק לו חוויה של הצלחה והנאה מעבר למסגרת הבית-ספרית. יש מגוון עצום של תחומי עניין, וחוגים שיכולים לספק לבנך תחושת כשירות ויכולת. אני ערה לכך שההתגברות על מחסום הפחד יכולה להיות משמעותית עבורו, אך עם זאת, נדמה לי שהוא כנראה לא יהיה ספרטאי דגול. אז למה להתעקש? בעיני, מוטב לחפש ולמצוא חוג שיתאים לבנך, אשר בו יוכל להצטיין ולהתפתח לשמחת כולכם. בהצלחה ליאת (שתמיד שנאה לעשות גלגול קדימה...)