מה עדיף?? חוששת ועצובה!
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
אני ובעלי מצויים במשבר זוגי עמוק. אין ריבים בבית,אך התקשורת קורקטית ומועטה. יש לנו 2 ילדים: בגילאי 3 וחצי ו- 5 וחצי, בנים. האב כבר עזב וחזר וכעת כנראה יעזוב שוב. 1) האם בהכרח תהיה לגירושין השפעה קשה על הילדים, בטווח הקצר והארוך? 2) האם העובדה שהילדים כה צעירים, תקטין את הנזק השייגרם להם מהגירושין, מעזיבת האב, או אולי דווקא להיפך ועדיף להתגרש עוד כמה שנים? 3) האם בהכרח התפתחותם הנפשית / פסיכולוגית של ילדיי תיפגע מן העובד שאביהם לא יגור איתנו או שיתכן שיתפתחו ככל ילד אחר? 4) איך לספר לילדים בגיל כזה, ומתי? (עדיין קיימת אפשרות תאורטית שלא יעזוב בטווח הקרוב את הבית)
שלום זיווה, גירושין, שעבור בני הזוג הם אירוע חד פעמי ומוסכם, מהווים עבור הילדים אתגר מתמשך, בעל השפעות לטווח הקצר והארוך כאחד. לפחות ברמה המיידית, מדובר באירוע משברי המשפיע על כל הילדים. מדובר בשבר, הקוטע את תחושת הרציפות והביטחון של הילדים, וקורע את המשפחה כפי שהייתה עד ההחלטה להתגרש. ילדייך נמצאים בגיל שבו השפעת הגירושין גדולה, וחשוב להכיר בכך ולהיערך בהתאם. למרות שילדי הגירושין מוגדרים כקבוצת סיכון לפתח קשיים רגשיים, מרביתם מסתגלים בסופו של דבר למציאות החדשה ומתגברים. אחד המנבאים הטובים להתפתחות תקינה לאחר גירושין הוא טיב היחסים בין בני הזוג, ויכולתם לשמור על תקשורת טובה ורציפה לטובת ילדיהם. שיתופם של הילדים צריך להיעשות בסמוך לעזיבתו של אבא את הבית, ולאחר שתדעו פחות או יותר איך ייראו חייהם מעתה. זאת, כדי שתוכלו לענות בצורה טובה עם שאלותיהם, המתאפיינות בגיל זה בקונקרטיות רבה. מציעה לך, בכל מקרה, להגיע לכמה שיחות התייעצות עם פסיכולוג, הן כדי לגבש החלטה ברמה האישית שלך, והן כדי לחשוב על האופן בו יוצגו הדברים לילדייך. בהצלחה ליאת