חרדות בגיל 3

ביתי בת השלוש וחודשיים פיתחה לאחרונה חרדות מהכל: רופאים, הצגות, הנדנדה בגן השעשועים, חושך, רעש ועוד ועוד. החרדות משפיעות עליה מאוד מבחינה נפשית (היא עצבנית יותר, התקפי בכי בלתי נשלטים, קשיים בהירדמות וחוסר ביטחון קיצוני שגורם לה להיצמד לכל דמות מבוגרת שמקנה לה ביטחון כגון הורים , סבתא וגננת). מעבר לכך היא מבקשת להימנע מכל פעילות שבה היא חושבת שתיחשף למקור חרדותיה כגון: לעלות על הנדנדה בגינה, ללכת להצגות , אצל הרופא היא היסטרית, לא מוכנה ללכת לגן החיות כי יש שם אריה וכו'. אינני יודעת כיצד להגיב להימנעויות האלה, שהרי אם לא תיחשף לפעילויות הללו היא גם לא תדע שהן לא באמת מפחידות. ובכלל, האם רמות כאלו של פחד נורמאליות בגיל הזה? ואם לא מה עליי לעשות?

שלום גל, כל הפחדים שתיארת אינם מאד יוצאי דופן בגיל כזה, ואצל ילדים רגישים גם מסיבות יומולדת תמימות יכולות להפוך לסיוט, מעצם נוכחותם של בלונים, ליצנים, מוסיקה רועשת, וכד'. כל הפעילויות שתיארת (הצגות, נדנדות, גני-חיות) ואלה שלא תיארת (ליצנים, בלונים, מסיבות, קוסמים, קניונים רועשים, ואפילו מכשירים בייתיים רועשים כמו שואב אבק ומיקסר), מוכרות לנו מאד, והן חולפות מעצמן תוך מספר חודשים. מבטיחה לך שהיא תשלים את הפערים, ושום דבר בהתפתחותה לא ייגרע גם אם תגיע להצגות הילדים וגני החיות באיחור מה. גם הפחד מרופאים שכיח מאד בגילים אלה, ואני מאחלת לך שלא תצטרכי להגיע אליהם הרבה בשנים הקרובות. זה נורמלי, גם אם מעט מטריד כרגע. זה יעבור. בברכה ליאת