בן 11

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

18/04/2012 | 15:34 | מאת: ירון

שלופ ליאת יש לי אחיין בן 11 בן בכור עם עוד שלושה אחים. אמא שלו סובלת מזה כמה שנים מדכאון קליני והיא בחרה לשתף אותו במצבה. יחד עם זאת היא אינה מציעה לו מסגרת כלשהיא לבטא את מה שהוא חווה. ובמקביל הוא לקח על עצמו תפקיד של מטפל באחים. שאלתי היא מה עשויה להיות השפעה עתידית על האחיין שגדל בצל הדכאון של אימו. בתחושה שלי הוא לוקח על עצמו יותר מידי. אין לי הרבה יכולת לעזור או להתערב אבל מכיוון שיש לי קשר מאד טוב עם האחיין חשוב לי לדעת. תודה

20/04/2012 | 00:23 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום ירון, אני מסכימה עם הגישה לפיה יש ליידע ילדים על מחלת ההורה (אם זו גלויה לעין ובעלת השלכות על חיי היומיום שלהם). מאחר שילדים ממילא מרגישים כאשר משהו לא בסדר בבית או במשפחה, מוטב לספק להם את המידע בדרך מתאימה, ובצורה הקרובה ביותר לאמת. דיכאון עלול להשפיע עמוקות על בני משפחה קרובים, ובמקרה שמדובר באם, הגיוני לצפות שתהיה לך השפעה כלשהי על הילדים. לכן, במקום להתעסק בשאלות היפותטיות על נזקים פוטנציאליים עתידיים (איש מאיתנו אינו נביא, והשאלה מי ייפגע ובאיזו עוצמה תלויה בהרבה מאד גורמים), חשוב שהמשפחה המצומצמת והרחבה תתגייס ככל האפשר להורדת העול מהילדים, לחיזוק האם החולה ובעלה, ולשמירה על איכות חיים סבירה עבור הילדים כולם. זה לא תמיד קל, באמת, אך אפשרי אם זה נעשה מתוך עמדה מכבדת ולא שיפוטית. בריאות ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים