טלויזיה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום יש לי ילד בן 5 שהוא מכור לטלויזיה ישר שהוא קם בבקר הוא מדליק את הטלויזיה וישר שהוא חוזר מהגן הוא מדליק הוא לא נותן לנו לראות טוכניות במהלך היום הוא חושב שזה הטלויזיה הפרטית שלו וכמה שאני מנסה לנתק אותו זה לא מצליח הדרך היחידה שאני מצליחה לנתק אותו זה רק דרך משחק שאני אומרת לו בוא נשחק ביחד העניין שאין לו אחים קטנים יש לי בת בת 13 שהיא לא מעוניינת לשחק איתו יש לה את העניינים שלה כמו חברות לימודים (לא תמיד יש לי ולבעלי חשק לשחק איתו ) האמת לפעמים הוא משחק עם עצמו אך אני אגמול אותו מהטלויזיה
שלום אוריה, אני מודה לך על השאלה, כי היא מאפשרת לי להעביר מסר קטן להורים, שנראה לי חשוב. ילדים אינם 'מכורים' לטלוויזיה ומחשב סתם כך. גם הטלוויזיה וגם המחשב הם כלים ידידותיים ביותר, המספקים סוג של גרייה מהנה (לפעמים גם עם פוטנציאל מעשיר ומלמד), וכשהם נצרכים במינונים סבירים אין בהם נזק (בעיני!). כמו שאת מציינת נכון, גם הילד ה'מכור' שלך, מסכים לזוז מהמסך אם מוצעת לו פעילות חלופית מהנה איתך, עם בעלך או עם אחותו. את צודקת. לא תמיד בא לנו לשחק עם ילד בן 5, במיוחד אם אנחנו אחרי יום עבודה מעייף. ובכל זאת, האחריות לחינוכם ולפעילותם של הילדים הצעירים היא עלינו, ההורים, ואנחנו מי שאמורים לספק להם את המגוון ולהקפיד על איכויותיו. אין לי ספק שאם הילד שלך היה אוכל רק במבה או רק שוקולד, לא היית מסכימה להניח לו לאכול רק את זה, בתואנה שהוא 'מכור'. אני בטוחה שאת דואגת שבנך יאכל מזון מגוון, עשיר ובריא, גם אם לא תמיד בא לך לעמוד ולטרוח במטבח. באופן דומה, מרגע שהחלטנו להביא ילדים לעולם, לא נוכל לצפות שבגיל הרך הם יידעו להזין את עצמם מהבחינה הפסיכולוגית. עלינו להקדיש להם זמן, להימצא לצידם בשעות אחה"צ, ולעודדם לפעילויות מגוונות שיפתחו את כישוריהם הקוגניטיביים, המוטוריים והחברתיים-רגשיים. לפעמים נשחק איתם, לפעמים נצא איתם לקניות, לפעמים נספר סיפור, ולפעמים נאפשר להם בנדיבות (ובלי להציק) לראות טלוויזיה בשקט. כמו תמיד, איזון בריא הוא שם המשחק. בהצלחה ליאת