גני ילדים ומעבר

שלום ... איני יודע מהיכן אתחיל - אבל אנסה בכל זאת .... , לפני כשנתיים בערך נולד עולל מדהים שהוביל את אישתי לדכאונות שלאחר לידה , אישתי ומשפחה די "כפו" עליי מעבר לצפון הארץ כדי להיות קרוב לידם ולעזוב בעצם את הפרנסה ואת העסק שטיפחתי במשך 4 שנים ( חשבתי שאוכל להסתדר ולנהל מרחוק ..) , בפועל במעבר לצפון הפסדנו סכום כסף של כ-רבע מיליון שקל והחלטנו לחזור חזרה למרכז ולנסות להשתקם . בפועל במרכז עלינו על הדרך הנכונה אך אישתי המשיכה עם הדכואונות וחיפשה לפתור את הכל בתוך דקות ... , המשפחה של אישתי פשוט באו ולקחו אותה ואת הילד ואנחנו כרגע בדיונים לגבי האם להתגרש ו/או להמשיך לחיות יחדיו חלק מהשבוע -כל זאת כי המשפחה של אישתי מוכנה לעזור (!) רק אם היא תהיה בצפון . כמו כן וחשוב מאוד אישתי החליטה באופן חד צידי לעזוב את הבית , לעבור לצפון ולרשום את הילד לגן ילדים חדש ( מה שאומר שהיא לא מתכננת לחזור בזמן הקרוב ) ואני ממש לא מסכים לזה .. , האם מעבר גנים ( והילד היה בגן עד עכשיו ) יכול לפגוע בו ? האם לראות את האבא רק בסופי שבוע ביחד עם האמא יכול לפגוע בו ? ובכלל מה כדאי לעשות בעניין הילד וגני הילדים והסדרי הראייה ??

שלום רועי, השאלה שלך מורכבת, ומתייחסת למערך שלם של החלטות. גם אני, כמוך, חושבת שהבעיה של אשתך אינה "גיאוגרפית", ומחייבת טיפול שיכוון לאויב הנכון (הדיכאון). עם זאת, במצבים כה שבריריים, כל מעגלי התמיכה הזמינים הופכים לנכס ממשי, וכדאי להשתמש בהם. נדמה לי שהמעבר של הילדים, גם אם יהיה כרוך במשברון זמני (רוב הילדים מסתגלים היטב למעברים), עדיף על פני חיים עם אמא דכאונית לאורך זמן. אם אתה אוהב את ילדיך, דאג שאמם תהיה מאושרת. כולמו מכירים זוגות שמצליחים לחיות לזמן מה במרחק בשל תביעות פרנסה, אך יש גם זוגות שעלולים לשלם על כך מחיר קריטי. השאלה אם תשרדו את זה תלויה במידה רבה בעוצמתה של הזוגיות שלכם עוד קודם לדיכאון, וביכולת שלכם לעשות פשרות ולהתגמש. זה אתגר לא פשוט, ואני מציעה לכם להיעזר במטפל זוגי כדי לקבל את ההחלטות בצורה שקולה ואחראית, תוך לקיחה בחשבון של כל ההשלכות לטווח הקצר והארוך. בהצלחה ליאת