חרדת נטישה לילד בן 3 ו7 חודשים

שלום לך ד"ר מנדלבאום, אני אם חד הורית לתאומים בני 3 ו7 חודשים הם ילדים מאוד טובים, ביישנים מאוד ועצם היותי הדמות הדומיננטית בחייהם הם מאוד קשורים אליי. עם זאת הם ילדים מאוד עצמאיים לגילם : מתלבשים לבד, מסדרים את החדר שלהם, צרכים מבלי לבקש את עזרתי וכו'. לאחרונה התלות והרצון להיות בקרבתי גדל ביותר עד כדי בכי שאני נפרדת מהם בגן, בכי שאני לא בסביבתם , אפילו בזוית העין בפארק שעשועים. התלות הזאת גברה בעיקר לאחר שבוע שבו היינו בבית יחד בעקבות המצב הביטחוני בדרום. שאלתי היא האם התסמינים הנ"ל מעידים בהכרח על חרדשת נטישה? איך וכיצד עליי להתמודד ולגרום לילדיי להשתחרר ולפתח עצמאות משלהם מבלי להזדקק לנוכחותי רוב הזמן, אני די מודאגת, תודה למענה ויום נעים

עוד אוסיף ואומר, שכל פעם שאני כועסת עליו הוא תמיד ממהר לבקש נשיקה וחיבוק ולשאול כל פעם מחדש "אני ילד טוב" הוא כל הזמן מחפש חיזוקים לכך, למרות שאני תמיד מדגישה שאמא אוהבת גם שהיא כועסת

שלום אתי, מה שנראה כרגע כמו חרדת נטישה, יכול להיות מתאים יותר לחרדה כללית יותר, שצפה עכשיו, לאחר שנרגעו רעמי הקסאמים והגראדים. המצב הבטחוני יכול להסביר טוב יותר את התופעות שאת מציינת, גם אם נדמה שחלף מאז זמן, והכל רגוע, וכו'. אני מציעה להישאר קרובה ונענית בשלב זה, מבלי להאיץ בהם דווקא עכשיו לפתח עצמאות. כדי להרגיש בטוח להתרחק, ילד חייב להאמין שיש לו תמיד לאן לחזור, ושההורה המטפל בו יישאר זמין ואמין. תני להם עוד זמן, וזכרי שרק לפני שבועיים עוד התעופפו סביבכם טילים מאיימים. אנחנו רואים לא מעט ילדים עם תופעות חרדה, גם זמן מה לאחר הרגיעה, ולכן אין להתייחס לזה כרגע כאל משהו פתולוגי. לגבי התוספת שלך, אזכיר, כי חשיבתם של ילדים מתאפיינת בקונקרטיות רבה ובאגוצנטריות, ולכן ילדים נוטים להאמין שדברים (רעים או טובים) מתרחשים בהתאם להתנהגות שלהם. לפעמים, ילדים נוטים לקחת אחריות על אירועים ודברים שכלל אינם קשורים בהם, ולראות בהם תוצאה של היותם ילדים טובים או רעים. נסי להדגיש בפניו שהוא תמיד ילד טוב, גם אם לפעמים ההתנהגות שלו שובבה או מרגיזה. ולסיום, הורים יחידניים (חד-הוריים) עלולים להיתקל בהתנהגויות של תלות וחרדה אצל הילדים, במיוחד בגיל הגן, כאשר הילדים מוטרדים משאלות קונקרטיות, כמו "מי ישמור עלינו אם יקרה משהו לאמא?". צריך להיות מוכנים עם מענה רגוע ונוסך ביטחון, ולספק גם הסבר מניח את הדעת כמו "יש לנו את סבא וסבתא, המשפחה והחברים, שתמיד יהיו שם בשבילנו ובשבילכם". בברכה ליאת