מעבר לגן

שלום רב, ילדי בן שנה ותשעה חודשים נכנס לגן לפני כשבועיים. עד אז היה בבית איתי. בגן נראה שיש יחס די אישי לילדים אשר כולם בהפרשי מספר חודשים מועט ממנו- 12 ילדים. את הכניסה לגן ניסיתי לעשות בהדרגה כך שביום הראשון הוא היה שעה וחצי איתי והלכנו ביחד, ביום השני השארתי אותו לשעה, ואילו ביום השלישי נכנסתי איתו עד שמעט ישתחרר(לא רצה לרדת מידי)ונשאר כ-3 שעות ויומיים לאחר מכן נשאר לישון. הבעיה היא שהפרידה ממני בבוקר מאוד קשה והוא איננו רוצה להיכנס לגן. הגננת מספרת לי שהוא נרגע יחסית מהר אולם עדיין זקוק לקירבתה ולא משחק עם הילדים. במהל השבועיים הללו הוא היה חולה- דבר שהרס את השיגרה ורצף ההסתגלות-הבריא ושוב חולה(כעת נעדר כבר שלושה ימים). בימים האחרונים נראה שהפנים שהוא אמור להישאר בגן וכך איננו מוכן לרדת ממני גם בבית, רוצה כל הזמן ידיים, מאוד דביק ובוכה- עד כדי כך שנשאר עם אביו למשך שעתיים בכה עד שחזרתי הביתה(דבר שלא היה גורם לבכי בעבר). ההקדמה הארוכה הינה כדי שתביני את הרקע ותוכלי לעזור לי להבין, האם לבני קשה יותר מהמצופה, אולי התנהגותו מראה על איזשהי מצוקה?, או שמא זו התנהגות לגטימית לאור כניסתו לגן?? האם עכשיו עקב העדרותו צריכה להיות הסתגלות מחדש? שאלה נוספת היא האם ייתכן שעקב מצבו הנפשי הוא מפתח מחלות או שהרחקתי לכת?(כי עד עכשיו היה ילד דיי בריא שלא נדבק בקלות) אודה לתשובתך, הילה

שלום הילה מעבר מהבית לגן הוא אף פעם לא קל לילדים. ישנם ילדים שמגיבים מייד וישנם ילדים שמגיבים אחרי שבועיים, אך ככלל מעבר מבית בו אמא קשובה לכל צרכיו של הילד והוא לבד- לגן אשר בו יש עוד ילדים ,אשר "גוזלים" את מקומו וכן צוות גננות אשר אינו מוכר וגם אינו פנוי בלעדית אליו, זה בהחלט לא פשוט. כמו כן דבר ידוע הוא שילד בשנתו הראשונה במסגרת חינוכית כלשהי -חולה יותר! מערכת החיסון שלו נתקלת בהרבה מאוד גורמים זרים אשר הגוף אינו מכיר והוא מגיב במחלה. אך טבעי הוא שילדך "דבוק" אליך, להיות בלי אמא כל כך הרבה שעות זה לא פשוט ולא קל ובהחלט גורם לחוסר בטחון (זמני). תני לא את האפשרות להיות צמוד אליך ונסי להיות סבלנית וסובלנית זו תקופה וזה יעבור. מנסיוני תהליך ההתאקלמות, כפי שתארת, אינו מספיק הדרגתי. אני חושבת שלפעמים יש צורך לעשותו יותר לאט. נסי להכניסו לאחר המחלה בהדרגה , אולי זה קצת מוקדם לו לישון בגן? תני לילד את זמן ההסתגלות המתאים לו, למרות שאני יודעת שלא כל הגננות אוהבות שיש הורים בגן. שתפי את הגננת בהתלבטויותיך לגבי תהליך הקליטה בגן. קליטה קלה אריאלה זמיר מנחת הורים

שלום הילה, אין לי הרבה להוסיף מעבר לתשובתה המקיפה של אריאלה. גם בעיני הקצב קצת מהיר מדי עבור ילד כה צעיר. וגם בעיני המחלות אינן תוצאה של מתח נפשי, אלא של השהות הממושכת ב'מעבדת החיידקים' הנוצרת כאשר 12 ילדים קטנטנים חולקים חלל סגור ו"מנוזל" אחד. המחלות בשנת הגן הראשונה הן עניין שבשגרה, וכנראה אין הרבה מה לעשות בנידון. מול המצוקה שלו דווקא יש מה לעשות, והמלצתי היא למנן לו את השעות בלעדייך למינונים קטנים עד אחרי פסח, ואז לתת לעצמך עוד שבוע של קליטה הדרגתית. אביב שמח! ליאת